פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קס:טז

השלג עמ״א ובקס״ב אות י״ז משמע דיבחושים ובריית המים אם לא ריסקן אף לטבילה בקרקע במ׳ סאה לא הוי טבילה כלל אף למאן דמתיר בשלג ועש״ך י״ד ר״א אות ע״א מזה. וע״ש דשאיבה אין פוסל בשלג וברד ויראה היה יבחושים וכדומה כל שלא ריסקן ונטלן למקוה כך ואח״כ ריסקן שם כשירה עש״ך שם אות ע׳. ועסי׳ ש״ך בט״ז אות ט׳ ואי״ה שם יבואר. ועסי׳ קנ״ט בט״ז אות ך׳ מתיר לטבול בשלג ומיהו הט״ז והמ״א כתבו שצריך מ׳ סאה וי״ל ברביעית מכונס הואיל ואיכא ס״ס לאיסורא שמא בעינן במקה מ׳ סאה כבסי׳ קנ״ט סי״ד ושמא שלג בלא ריסקן אין טובלין בו ואף שהמ״א באות י״ג בשם הר״ש דאפי׳ כל הנך ספיקות טהור זה בספק מעשה די״ל ס״ס לא הוי כרובא (עיין פ״י בקו״א לכתובות בסוגיא דפ״פ) משא״כ ס״ס דפלוגתא הוי רבים האוסרין וכל כה״ג אף מאן דמתיר ס״ס לחומרא בדרבנן בס״ס דפלוגתא לא דהוי רובא לאיסורא ממש. ואי״ה בספר שושנת העמקים יבואר זה: