פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קס:א

שנשתנו עמ״א סוטה ט״ו ב׳ כלי חרס נתאכמו והחזירן לכבשן בעיא דלא איפשטא ופסק הר״מ בפ״ג דסוטה ה״ט לקולא וכמ״ש הכ״מ דלא נשוי פלוגתא רחוקה בין לר״י ורבנן (לשיטתיה דלא כרש״י יע״ש) ומ״מ בנט״י לא דלא איפשטא ספק בעיא לקולא. ועוד דלר״י כשירים ה״ה מים לנט״י כה״ג ומשמע כ״ז שלא חזרו אף דאפשר לחזור פסולים וצ״ע שאין נזהרין בזה ורוב מימות נשתנו מחמת עפרוריות מתולדתן עד שיעמדו זמן מה חוזרים לברייתן ואם היינו אומרים דל״ד לנתאכמו בכלי חרס דצריך מעשה חזרה לכבשונות משא״כ זה דבזמן תליא מלתא הוי א״ש וצ״ע. עמ״ש בט״ז א׳ אי״ה: