פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קנג:לב

בנו עמ״א לכאורה בנו במקצת יגמרו ולא ימכרו מקצת הבנין וגם המעות לא יוציאו לפ״ש רק יגבו לפדיון מציבור וז״ש ב״ב ג׳ ב׳ א״ח כי בנו נמי היינו בנו נמי במקצת לא יסתרו עד שיבנו כולה ומתורץ קושיית התוס׳ ד״ה אי הכי (וא״צ לומר עד שיתפללו יע״ש) ומשני דירתיה דאיניש לא מזדבני אפי׳ בנו מקצת לא מזדבני ואין מוציאין מעות הנשאר ג״כ אלא דז״א דבמגילה כ״ו ב׳ מבואר ההיפוך רמי בר אבא בנה בי כנישתא חדתא ואסרו ליה למיסתר עתיקתא ועמ״א קנ״ב אות ה׳ דחיישינן לאונס וכ״כ רש״י שם (והא דאמר גבי זוזי כו׳ המ״ל אונס אלא אמר עדיפא מיניה לפ״ש) א״כ ודאי לא ליסתור עד דבנה כולה לחדשה וא״ה כי בנו נמי כפי׳ התוס׳ שם אלא דמדמשני דירתיה דאיניש לא מזדבני משמע ליה להר״מ ה״ה בנו במקצת לא ימכרו מקצת הבנין והגי׳ בר״מ פ״ח ממתנות עניים בנו ימכרו בי׳ ולא ימכרו בו׳ כו׳ וד״ה המעות לא יוציאו לפ״ש רק יגמרו כיה״כ. ועט״ז י״ד רנ״ב ב׳ דחולק ע״ז וסובר דוקא בנו כולה הא מקצת אין זה דירה ומוכרין בו׳ ובד״א הגי׳ יגמרו בו׳. גם מ״ש המ״א באות ל״א שאין איסור כ״א שלא יעשו כן קשה בי״ד רנ״ב שם כתב אסור וצ״ע בזה: