פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קנא:ב

מדוחק עמ״א הר״מ פי״א מתפלה ה״ו ת״ח מדוחק דוקא וכתב הב״י ראיה ממגילה כ״ח ב׳ מטרא כו׳ והטור סתם ת״ח מותרים ופי׳ המ״א דבה״כ שלומדין שם מותר דאל״כ יצטרכו לבטל מלימודם וכן בית המדרש מה״ט אבל מטרא דהיו עומדים בחוץ פשיטא דאסור לכנוס אף לת״ח כל שאין ביטול תורה אף לת״ח אסור. וע׳ פרישה כ״כ ובחידושינו מגילה הקשיתי דכפי הנראה המחבר והר״ן לכ״ע קולא וחומרא להמחבר אין חילוק בה״כ לבה״מ מדוחק שרי לת״ח ושלא מדוחק אסור אף בהמ״ד ולהר״ן חומר דבה״כ אף מדוחק אסור (שהרי הוקשה לו על תנאי עשויות הא לא״ה שפיר ניחא לי׳ אף אם נאמר מטרא דוחק הוי) ובהמ״ד לכתחלה מותר בי רבנן ביתא דרבנן וא״כ הר״ש שהביא קולא של הר״ן היה להביא ג״כ החומרא וי״ל דעכ״פ לא אפשר ומכוין אסור כרבא פסחים כ״ה ב׳ ומסתמא נהנו ממה שהלכו מפני המטר אע״ג דמשום שמעתתא כו׳ ש״מ דמדוחק שרי בבה״כ ומיהו י״ל הטעם משום גנאי וכה״ג ליכא בזיון דמשום דשמעתתא כו׳ והן אמת שם במגילה אמרו בתי כנסיות כו׳ ת״ח מותרים משמע בה״כ נמי וצ״ע בלשון הר״ן. גם י״ל דהטעם בהמ״ד מפני שתנאי מהני בישובן כל שהוא מדוחק יע״ש בר״ן אבל אנן פסקינן סעיף י״א בישובן לא מהני תנאי אפי׳ מדוחק כ״א ת״ח והרב מדשתיק ליה אודויי אודי ליה א״כ איך הביא כאן דברי הר״ן וי״ל: