פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קמא:ב

לסמוך עמ״א האדון ז״ל חלק על הלבוש בתרתי כי הלבוש סובר סמיכה קטנה (שאם יבטל לא יפול) מותר לגמרי וסמיכה שאם ינטל יפול אפ״ה בעל בשר שרי וכנראה מטור כאן שכתב צריך לקרות מעומד ומהאי טעמא צריך ליזהר שלא לסמוך והביא הא דזבחים ושם דוקא סמיכה ממש לא הוי עמידה הא סמיכה קצת שרי ומ״ש בירושלמי אסור דנתנה באימה עיקר הטעם דעמוד עמדי משום אימה אבל הב״י דהביא לשון הירושלמי משום אימה משמע אפי׳ בסמיכה קצת אסור ובהא בעל בשר שרי הואיל דיעבד יצא משא״כ סמיכה ממש דיעבד לא יצא ב״ב אסור דומיא דפרקדן דאף דיעבד לא יצא ומש״ה ב״ב התירו דוקא קצת על צדו יע״ש במ״א סי׳ ס״ג ובפריי שם ומ״ש מח״מ סי׳ י״ז ס״א עמ״ש בט״ז מזה ומ״ש לחלק בין קריאת התורה לעדות מבואר דכאן דיעבד לא יצא ביושב מש״ה החמיר סמיכה ממש מה שא״כ בעדות דיעבד מהני בישבו עדות וע״ז כתב דלחד מ״ד בקריאת ס״ת נמי דיעבד מהני ואפ״ה סמיכה אסור (או י״ל קריאת מגילה קאמר וכסברא דכאן לא כמ״ש בתכ״ב וכדבעינן למימר לקמן אי״ה) והנה כאן העלה דסמיכה ממש לא הוי כישיבה ולא כעמידה וא״כ בח״מ קשה בסי׳ י״ז וכ״ח דבעדים ודיינים תרווייהו בסמיכה אסורים אבל בסי׳ תכ״ב אות י״א העלה דסמיכה ממש כישיבה בדיינים וישיבה בעזרה דרק מפני הכבוד אסור א״כ סמיכה ממש מותר. ולפ״ז סמיכה קצת לכתחלה אסור בדיינים ובעדים שריא לכתחלה דוקא כאן אסור באימה כו׳ והיה אפשר לומר כאן משום באימה הא בעלמא סמיכה ממש כעמידה ז״א דא״כ בקידוש בזבחים י״ט ב׳ דפריך וליתיב (ע׳ תוס׳ ד״ה וליתיב) ומשני לשרת בעמידה ש״מ עכ״פ דסמיכה ממש אין כעמידה ולא כסמיכה א״כ קשה ההוא דח״מ סי׳ י״ז וס״ס כ״ח אבל באמת י״ל כמ״ש בתכ״ב ועכ״פ ההיא די״ז צ״ע. והנה י״ל כאן אסמכתא חמור טפי החמירו חז״ל בסמיכה ממש כישיבה (ע׳ גיטין נ״ט דרכי שלום ד״ת אסמכתא הוי כי דרבנן ד״ת הוי מלא תסור אם לא להכי אתני ובל דאסמכוה קרוב לד״ת דעתייהו עמ״ש בפתיחה כוללת) משא״כ בעדות דכתיב ועמדו לפני ה׳ ממועט בח״ל ומדרבנן בלא אסמכתא הקילו בסמיכה משא״כ להסמ״ע בח״מ י״ז אות ה׳ דהשיג על ע״ש אלא אסמכתא קשה יע״ש:

הן אמת דלא ראיתי בר״מ ז״ל פ״ה מה׳ ביאת מקדש היו״ז שיאמר דעמידה מן הצד דפסול הוא בעבודה או בקידוש רק כתב יושב מחלל עבודה וי״ל עמידה מצד סמיכה ממש לכתחלה אסור אטו ישיבה והלכך דיעבד שם אין מחלל וכאן בס״ת דיעבד יושב לא יצא סמיכה ממש אסור ובעדות דיעבד מהני הלכך סמיכה ממש שרי לכתחלה. ומיהו בחול אם קראו מיושב י״ל דאין להוסיף ובשבת יכול להוסיף: