פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קלה:ז

וקורין ישראל עמ״א הביא דברי הרשב״א ומהרי״ק טירחא דציבורא די כבאות הקדום ומ״ש כשלא יתבשל כבוד התורה כו׳ זה מקדשתו כל שאין מקילין בכבודו שפיר דמי עמ״ש בט״ז ריש הסימן:

עוד רגע אדבר בענין וקדשתו או מויתנה אל הכהנים בני לוי (דברים ל״א) נ״מ בכהן שעע״ז ושב דאין עובד כמ״ש הר״מ בפ״ט מה׳ ביאת מקדש ל״ש לחם אלקיך הוא מקריב ומיהו שוה לבעל מום:

מי שביטל מ״ע זו במזיד וקרא ישראל במקום שיש כהן אם מיפסל לעדות מדרבנן עח״מ ל״ד ואם לוקה מכות טרדות (כתבנו במקום אחר דלפסול לעדות אפשר תלוי במ״מ כמו שיראה הרואה בר״מ פט״ו מה׳ עדות) היתה החיוב שבה מדבריהם ומ״מ כאן אפשר לוקה מכות מדדות דא״צ מעשה כמו שיראה הרואה באה״ע סימן כ״א ס״א ואע״ג דאפשר כל דתקון כעין של תורה ובעינן דומיא דלאו דחסימה וכאן אם רצה הכהן מוחל הא בורכא דאונס יוכיח כמ״ש הר״מ ז״ל פ״א מה׳ נו״ב ה״ז כהן לוקח והא לא דמיא ללאו דחסימה דאם רוצה הוא יכול לגרשה מדעתה ואפ״ה לוקה והדברים ארוכים ואי״ה בס׳ ש״ה אבאר זה: ומיהו י״ל וקדשתו אסמכתא הוא עמ״א ר״א אות ד׳ ועמ״ש בריש הסימן בט״ז וכאן אין להאריך: