פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קלא:יח

עד עמ״א ז׳ ימים לכאורה ששה דתשלומין עם יום עצרת וכ״כ פר״ח עד י״ג ולא עד בכלל יע״ש. עב״י בשם שב״ה הטעם במנחה שלפניו א״א תחנון שאם באו עדים ממנחה ולמעלה היום ולמחר קודש והעתיק הע׳ץ י״א והנה בר״ה היה זה למ״ד נתקלקלו בשי״ר ובר״ח אפשר אומרים שיר של כל יום ולהר״מ בה׳ קידוש החודש פ״ג הה״ו הקלקול במוסף יע״ש וזה שייך בכל ר״ח בקרבן מוסף או אפשר לא פלוג מ״מ היום ומחר קודש ל״ש בכל ר״ח דמותר בעשיית מלאכה כבסי׳ תי״ז ור״ח מפני כבוד י״ט שנהגו י״ט נהגו לאחר מנחה ג״כ. גם לא הבינותי לדידן תמיד ער״ח יום כ״ט ואיך יצויר בכ״ט יבואו עדים רק בל׳ ול״א: