פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קיז

של יום עמ״א וא״צ לחשוב מעל״ע ועפר״ח אם עדיין לא נשלם סמוך מעל״ע ובערבית לא שאל טל ומטר אין מחזירין אותו יע״ש וא״י אם לסמוך על זה כי אין הלכה כאבי העזרי בזה ועכ״פ מחויב להתפלל ומתנה כו׳ כבסי׳ ק״ז יע״ש:

עד עמ״א מ״ש שאלה בי״ט מי איתא תי׳ הפרישה בש״ץ בחזרה ודאי הזכירו הציבור קודם שבא לברכת השנים וכ״כ א״ר אות א׳:

בש״ת עמ״א ועט״ז אות ב׳ מזה יע״ש:

הצריכים עמ״א. ומ״ש המחבר יחיד שטעה הא ש״ץ בחזרה משמע דחוזר וכן דוקא ארץ בכללה דהרא״ש כ׳ דראוי לומר כו׳ ולא נתקבלו דבריו ומש״ה דיעבד יחיד אין חוזר הא עיר א׳ הצריכה מטר חוזר ועפר״ח משמע עיר א׳ הצריכה אם שאל יחיד בברכת השנים אין חוזר וצ״ע:

אם עמ״א ואם אדכר בתר ש״ת חוזר לברכת השנים ולא לאומרה ויתחיל תקע כיון דחוזר אומרה במקום הראוי ממש וזה שהראה לסוף הסי׳ יע״ש:

ושואל עמ״א ועא״ר ט׳ מ״ש פשוט א״י דבירושלמי הביאו הטור בקי״ד דמזכיר בש״ת אלא דלא קיי״ל כן עיין טור קי״ד:

קודם עמ״א ובלבוש כתב הטעם דתדיר קודם ולפ״ז יחיד שצריך מטר בש״ת ביהח״מ ומתענים יאמר ענינו קודם ועא״ר אות ח׳ ולטעם רד״א יאמר טל ומטר קודם דחמירא עכ״פ ביה״ג. ועיין ק״ח בט״ז אות י׳ להלבוש תדיר מעכב יע״ש: