פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קח:י

הזיד עמ״א הנה ברס״ג סט״ו (ט״ס סס״ו) הקהל קבעו שבת צריך לילך מביה״כ להתפלל מנחה הא בחול אף ע״פ שהקהל מתפללים ערבית לא הוי סתרי אהדדי דאין ניכר דתפלת ח״י דמנחה ומעריב שוים ה״ה הוא עצמו נמי מתפלל מנחה אח״כ בעדיין יום ולא הוי תשלומין ול״ש במזיד אין תשלומין דזמנה עדיין ולפ״ז בשבת כה״ג אין תשלומין אח״כ כתב דיש לדונו לשונג ובר״ח יזכיר יעלה ויבוא בשנייה לתשלומין וה״ה בשבת כה״ג דשוגג הוי ועא״ר ח׳ דיש לסמוך על לבוש בסעיף ט׳ (עט״ז ט׳) דשלא להזכיר בשנייה ר״ח דעדיין יום הוא ואין מוכרח:

כתב הפר״ח דאם התפלל במקום שראוי לספק שיש צואה שצריך לחזור ולהתפלל כבסי׳ ע״ו ס״ח ולא היה זמן תפלה תו א״כ הוי מזיד ואין לה תשלומין יע״ש והיינו דפשע כיון שראוי לספק שם יע״ש ופשוט הוא: