פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קב:א

בתוך ד״א עמ״א עתוס׳ ברכות ל״א ב׳ תוס׳ ד״ה מכאן לפניו ולאחריו וצדדין אסור (לפניו דל״ת כמלא עיניו ולאחריו נמי אסור דלא כטור) וילפי׳ ד״א מעמכ״ה בה״א אבל הרא״ש דכתב כן ויליף ד״א בזה קשה ט״ז כו׳. והמ״א תי׳ ד״א עגולה נותנין (ואף ביושב באלכסון די בד״א) א״כ בקו השוה מצד אחד ד״א הרחקה עגולות וקו שנים עשר יסוב אותו וזה רמז בזה על הקו הזה ומ״ש הרא״ש היינו ד״א לכל רוח כלומר בקו השוה וחשוב רק ד״א לבד לכל צד הם קו י״ב ופשוט הוא ומ״ש לי״א לפניו כמלא עיניו היינו די״ל דרא״ש נמי סובר כן ודוחק ובתרוצי קושיין לטור נמי א״ש. ועפר״ח בשם הר״א אמגיז״ו ז״ל הראה מקום להר״ם ז״ל הלכות שבת פי״ב הי״ח יע״ש והנה אם נילף משם ממ״ש שבו איש תחתיו דמותר לטלטל אלכסונן ה׳ אמות וג׳ חומשין יצא חומרא בצואה וכדומה דצריך הרחקת ד״א דהוי רשותו של אדם יהיה צריך הרחקה באלכסון ג״כ וכ״ש להר״מ שם אף ביושר ה״א וג׳ חומשין וזה לא שמענו כלל ע״כ אין ללמוד משם וצ״ע. וכעת לא מצאתי גילוי לזה. זולת מ״ש האדון ז״ל ועסי׳ ע״ד: