פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם י:ד

כפל עמ״א. פי׳ דכפל קרנות באלכסון ותפר כמו חתך באלכסון (היינו שחתך מבגד באלכסון כן תפר באלכסון הקרן) רשאי להטיל שם הציצית אע״פ שהוא יותר מג׳ אצבעות משפת הקרן כיון דתפרה שריא ולא תימא דוקא בסעיף ו׳ דכפלה הטלית לשנים דמסתמא דעתו שיהא נשאר כך (וכ״ש למאן דמפרש ארכה פי שנים וא״א לילך כך) מה שא״כ תפר הקרן באלכסון ודאי לא תשאר כך וה״א דאין מטיל בקרן תפור איצטריך להתיר התפירה קמ״ל דרשאי. ומ״ש ראיה מתוס׳ הוא בתוס׳ מנחות ל״ז ב׳ ד״ה האי. וכפי דעתי כיוון האדון ז״ל בזה כוונה מיתורא דרש״י שם ל״ח א׳ ומ״א א׳ ותוס׳ ל״ז ב׳ כולם הקשו ללשון א׳ שם מלקמן תפרה חייבת ומאי קושיא התם יניח כך וכאן רק קרנות ונשארו קרנות באלכסון מש״ה לא עביד כלום ואסור להטיל בכפלים דודאי סופיה להתיר אלא די״ל רש״י פירש בלשון א׳ חייטיה כפליה ממש כמו לקמן וע״ז הקשה משא״כ התוס׳ סיימו אלמא חייבת ולא יועיל ציצית שבקרנותיה דמיותר הוא אלא דכוונתם דרצו לדחות פירוש א׳ מכל דל״ת חייטיה הקרן באלכסון ונשאר קרן לא עשה כלום ואין מטיל בכפל דיותר מג׳ אצבעות וצריך להתיר התפירה ויטול בפשיטות ולקמן מיירי בכפלה הטלית ארכה פי שנים דודאי אין ראוי לילך כך מש״ה תפרה חייבת בכפולים לזה אמרו דשם נמי לכ״ע מטיל בפשוטות ומש״ה פוטר ר״ש בכפולים ותפרה חייב בכפולים א״כ דשם נמי טלית שראוי לילך בה בלא כפל אפ״ה בכפלו ותפרה מטיל בכפל ח״ה דאין לחלק כאן בקרן נמי והבן ועיין לבוש. והנה המחבר כתב קשרן או תפרן שינה מטור דהשמיט קשרן וכתב הב״י כ״ש הוא ולכאורה המחבר בכוונה כתב זה דהשוה קשרן לתפרן וכמו קשרן אפילו יש קרן שקשר באלכסון ודאי אין מטיל בכפל אם הוא יותר מג׳ אצבעות כמו כן תפרן ולזה אמר המ״א דאינו כן אלא הפרש יש ועיין לבוש כתב דאם תפרו ויש כנף עושה שם ציצית כמו בחתך יע״ש והבן ועמ״א וט״ז א׳: