פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם א:ח

עולה עמ״א. הנה לא פורש אם יאמר אחר כל פרשת נסכים וא״כ יאמר ג״פ נסכים כי המביא כמה קרבנות צריך לכ״א נסכים ע׳ מנחות צ׳ ב׳ ור״מ פ״ב מה׳ מעה״ק ה״ג. ומ״ע חוץ חטאת ואשם שם בגמרא ור״מ דלא בא בגדר ונדבה ומיהו חטאת מצורע ואשמו טעון נסכים כדיליף מקרא שם אלא דאין ענינו לכאן ויש לראות אשם תלוי כפי הנראה דהטור ספוקי מספקא ליה אם בא בנדבה ממש כר״א דאמר מתנדב אשם תלוי כעולה ממש עב״י כאן ועש״ך י״ד סי׳ ה׳ אות ז׳ יע״ש א״כ אשם תלוי לר״א בר נסכים הוא דבא בנדר ונדבה כעולה ובין לטעם ר״ש בסוטה ט״ו דריש טעמא דקרא ומנחות ו׳ א׳ דלא יהא קרבנו מהודר ואשם תלוי בנדבה טעון נסכים א״כ יאמר אחר פ׳ אשם תלוי כן וימתין עכ״פ כו׳ (וא״י אמאי לא פריך לד״א בכריתות כ״ה א׳ יהא אשם תלוי טעון נסכים. גם לר״ש בכור ומעשר ופסח דאין על חטא אמאי אין טעון נסכים. והרע״ב במנחות פ״ט מ״ו חטאת מצורע דאין בל חטא כר״ש ובמ״א משמע דפסק דלא כר״ש עיין גבי אלמנה עשירה ובר״מ הביא בה׳ מעה״ק פ״ב ה״ב מקרא ומיהו י״ל דקשיא ליה בכור ומעשר ופסח. וע׳ סי׳ תקע״א דלדידן חטאת ואשם מצורע מקרא מרבינן ונזיר לא אקרי חוטא ואי״ה יבואר עוד שם): ומ״ש דבנודע לו שחטא יאמר חטאת קודם לעולה, הנה בזבחים פ״ט א׳ חטאת קודם לעולה ז׳ ב׳ ר״ש דריש טעמא דקרא חטאת מרצה ועולה דורון (רש״י ד״ה עולה דורון) אין כפרה ממ״ש ומיהו גומר הכפרה מעשה עם התשובה ולר״ש י״ל חטאת יולדת ומצורע ונזיר למה באין קודם דאין מכפרין (ע׳ תוס׳ פ״ק א׳ ד״ה אשם) והנה אף למ״ד דלית הלכתא כר״ש דדריש טעמא דקרא מ״מ נכון הוא דמאחר עולה ודאי מכפרת אעשה וגומר כפרה וחטאת רק על הספק משא״כ ביודע שחייב חטאת יאמר חטאת קודם משל לריצת הפרקליט ובהא לא מצינו חולק על ר״ש וסברא היא. והתב״ש אות ו׳ טען עליו למה כתב הטור אשם אחר חטאת לשיטתיה דבא נדבה ועל הש״ע קשה במנחה ראוי לאחר כולם כדאי׳ בזבחים פ״ט דזבחים קודמין למנחה ואשם קודם לשלמים יע״ש. ור״ל דאי אשם אין נדבה להמחבר רק כקורא בתורה א״כ שלמים קודמין דכאלו הקריב ממש קרבן וזה רק כקורא בתורה ומ״ש המ״א עולה מכפרת אעשה רבותא קאמר. ולדידיה י״ל אף דנאמר דכל התדיר או מקודש אפילו שניהם עומדים לפניו צריך לשחוט קודם המקודש והתדיר וד״ס ל״ד השנוי בפ״ט זבחים שם וכנראה מר״מ ז״ל בביאור פ״ט מה׳ תו״מ הא״ב יע״ש מ״מ כאן אין שניהם מוכנים לפניו מקרי אלא דקשיא לי דחטאת עוף קודם אפילו לעולת בהמה אע״ג דבהמה קודם לעופות כמ״ש במשנה שם אלמא בחטאת הקפידה התורה דלא תליה בתדיר או במקודש וע״ז תי׳ מה שתי׳ והרי המ״א כתב בעצמו יאמר פ׳ עולה ושלמים ותודה ובמשנה שם פ״ט א׳ מבואר דתודה קודם לשלמים וש״מ כדכתיבנא ולפ״ז אשם דקודם לתודה ושלמים וידע שחייב אשם אפ״ה יאמר כסדר שהם כתובות בתורה ורק חטאת כשידע יאמר קודם לעולה: