פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם א:יא

יר״מ עמ״א האריך דעת המחבר דאשם תלוי נמי אין בא נדבה כחכמים דר״א כריתות כ״ה א׳ ובי״ד ה׳ עמ״ש בפריי שם בשפתי דעת ז׳ מזה. ותמה על הב״י ושאר גאונים מנזיר אדרבה נזיר טהור מביא חטאת עולה שלמים וטמא עולה חטאת אשם ומ״ש פ״א נזירות יראה צ״ל פ״ח ומ״ש בשם הב״ח ורש״ל לומר אחר חטאת יה״ר אם נתחייבתי (וא״ל כקורא בתורה) הקשה דבעי ידיעה תחילה והרגיש ברש״י שבת ע״א ב׳ ד״ה למאן דאמר שכתב דלר׳ טרפון אשם תלוי וכי מתידע חטאת ולא כיפר באשם תלוי על תנאי שזה ספיקו איל ודאי נקיבה הא לא״ה הוה מתני ובחטאת לכ״ע בעינן ידיעה תחלה או הודע אליו כו׳ ומ״ש למסקנא א״י דאין שום ה״א ולא מסקנא ובחטאת בעינן ידיעה תחלה (ובחידושינו שם הארכנו ודוחק לומר לרש״י ידיעה תחלה לכתחלה הא דיעבד מכפר) וא״י אמאי לא הקשה על הב״י דכתב מאחר דאין אומר יה״ר למה קורא וי״ל שמא חטא ומכפר קצת יע״ש וי״ל. ומ״ש אשם לא בעי ידיעה הר״מ ז״ל פסק דבעי ידיעה ובאשם תלוי נסתפקתי בחדושינו שם שוב ראיתי בתב״ש אות ט׳ העיר בזה עיין ר״מ פ״ט ה״י משגגות וי״ל המ״א מיישב דעת הטור שכתב אחר חטאת לא ואשם משמע ודאי נמי יאמר היינו יה״ר על תנאי דסובר הטור אשם ודאי לא בעי ידיעת תחלה דלא כר״מ ז״ל. משא״כ חטאת בעי ידיעה ובנדבה לא בא א״כ ע״ת לא מהני ויה״ר כשלמים דאין בא נדבה. והתב״ש בשם י״מ דע״ת שמא ידע ושכח וע״ש ומ״ש בשם של״ה בשבת וי״מ לא יאמר יה״ר אבל פרשיות יאמר והראה לסימן ק״ז ס״א תפלת נדבה אין להתפלל ועתב״ש י״ג כתב בשם של״ה אפי׳ הפרשיות לא יקרא כלל והנך רואה מ״ש המ״א דפרשיות יקרא. ומיהו אחר פ׳ תמידין ומוספי ציבור יאמר יה״ר ופשוט: תהלים בספר מדויק לאומרו. סי׳ מ״ח ביקרותיך הבי״ת חירי״ק יו״ד נחה רד״ק כבן נפתלי עיין לר״ש בן מלך לבן אשר בי״ת בשו״א וכ״מ בתהלים מוגה מ״מ רש״י ורבינו סעדיה העידו כבן נפתלי י״ל הלכה כן ואגב מלת נצבה שגל לימינך עיין רש״י דברים כ״ה מגילה כ״ה ר״ה ד׳ י״ל שחביב התורה לישראל כך בלי להוציא לתולדות לכן וכו׳ ערוך בערך דביון ק״ק קצרתי והבן. בע״פ וחה״מ פסח ועי״כ לא יאמר תודה בפסח לחם חמץ וע״פ ועי״כ אין מביאין קדשים לפסול ועתב״ש אות י״ד בעי״כ לת יאמר כל קרבן יחיד דאין מביאין עי״כ דמביאין לפסול הכי הוא ודאי דשלמים פשיטא מכ״ש דתודה בעי״כ יע״ש אבל אין משלח קרבנותיו לא יאמר כל שבעה פ׳ קרבנות יע״ש: גם נשים שייכים בקרבנות תב״ש י״ב סימן מ״ז בשם האגור: