פני יהושע על שבועות טו.

בגמרא וכן תעשו לדורות ופירש"י וקרא יתירא הוא למדרש לדורות. וכוונתו מבואר יותר בפירושו על החומש שכתב שם דליכא למימר דוכן תעשו ארישא דקרא קאי דכתיב ככל אשר אני מראה אותך שהרי כבר נאמר ועשו לי מקדש ככל אשר אני מראה אותך וא"כ אייתר ליה וכן תעשו ועוד דאי האי וכן תעשו אתבנית המשכן קאי לא היה לו לכתוב וכן תעשו אלא כן תעשו אע"כ האי וכן תעשו היינו לדורות וכדאמרינן הכא לאשמעינן דבעינן כל הני אם רוצין להוסיף לדורות וכדאשכחן נמי בימי שלמה ונראה דממילא שמעינן נמי שפיר דלענין הוספת העיר שיהא קדוש כקדושת מחנה ישראל שהיה במדבר נמי בעינן כל הני שהדבר מסור לב"ד שיראו אם הוצרכו לכך בין להוסיף בין לגרוע כדאשכחן לענין קדושת ירושלים שהיא פחותה הרבה ממחנה ישראל שהיה ג' מיל והיינו נמי מה"ט גופא דכי היכי דאשכחן קדושת המשכן שהוא מחנה שכינה וכתיב בה וכן תעשו לדורות והיינו שהדבר מסור לב"ד א"כ ממילא דה"ה במחנה לויה ומחנה ישראל נמי לא בעינן דומיא דאותן המחנות שהיה במדבר אלא שהדבר מסור לב"ד כן נראה לי. מיהו אכתי איכא למידק מנ"ל דבעינן כל הנך דומיא דבימי משה ובימי שלמה דלמא מעשה שהיה כך היה ולעולם שאין הדבר מסור אלא לב"ד הגדול בלבד והיינו כדתנינן ברפ"ק דסנהדרין שהובא בתוס' כאן והנלע"ד בענין זה דשפיר שמעינן לכולה מילתא מפשטא דקרא דכיון דע"כ מיתורא דקרא דרשינן דהאי וכן תעשו היינו לדורות ולאו אתבנית המשכן וכלים גופייהו לענין אורך ורוחב מדתן דא"כ מאי וכן תעשו דקאמר בלשון רבים דהא ברישא דקרא קאמר ככל אשר אני מראה אותך ואי אמשה קאי הל"ל וכן תעשה כדכתיבי נמי כמה קראי ועשית שלחן ועשית מנורה וליכא למימר נמי דאבצלאל ואהליאב ועושי המלאכה קאי כי האי קרא דסמיך ליה ועשו ארון עצי שיטים דא"כ ה"ל למכתב וכן יעשו אע"כ מדכתיב וכן תעשו ע"כ דלדורות איירי ואפרשה דלעיל מיניה קאי דכתיב בסוף פ' משפטים ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים איש מזקני ישראל ועלייה זו לא פירש הכתוב לאיזה צורך היה ובסוף האי פרשה גופיה נמי כתיב ויקם משה ויהושע משרתו ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה והנה אהרן וחור עמכם וגו' והרמב"ן ז"ל בפי' החומש כתב ג"כ שלא ידע מה טיבו של יהושע כאן ע"ש משא"כ לפי הסוגיא דגמרא דהכא יפה מתפרשות כל הנך פרשיות כסדרן דאפרשה דסמיכא לה קאי שאמר הקב"ה למשה בריש פ' תרומה ככל אשר אני מראה אותן וכן תעשו והיינו בכל הנך דכתיבי בפ' דלעיל משה ויהושע שהיו מלכים ואהרן שהיה כהן גדול וע' זקנים כי היכי דאשכחן בשילהי גיטין בהא דדרשינן ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ולא לפני הדיוטות ופירש"י שם דהאי לפניהם היינו אהנך זקנים דכתיבי בסוף פ' משפטים שהיו מומחין א"כ לפ"ז כ"ש שיש לנו לפרש האי וכן תעשו דכתיב ממש סמוך להך פרשה דמשה ואהרן וזקנים ממילא דשפיר אית לן למימר מדסתם הכתוב ולא פירש אלמא דאהך דלעיל קאי כנ"ל נכון ודו"ק. ויתכן יותר לפי מה שמצאתי במדרש אגדה בילקוט דשמואל פסוק ועתה התיצבו ואשפטה אתכם ר' יהודה בשם ר' שמואל ב"ר יצחק מגלת בהמ"ק מסר הקב"ה בעמידה ה"ד ואתה פה עמד עמדי עמד משה ומסרה ליהושע הה"ד קרא את יהושע והתיצבו כו' ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים עד שהנביאים מסרו לדוד בעמידה ודוד מסרו לשלמה בעמידה וזה שאמר הכתוב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל מלמד שניתן במסורת וברוח הקודש ע"כ לשון המדרש נמצינו למידין דהאי ואתה פה עמוד עמדי דכתיב בפ' ואתחנן שאמר הקב"ה למשה מיד לאחר מתן תורה היינו שאז מסר לו מגילת בהמ"ק ותבניתו וע"כ היינו כל הנך פרשיות מפ' תרומה ואילך דכתיב בתר הך פרשה דעליית משה ויהושע ואהרן וזקנים והיינו נמי דכתיב ועשו לי מקדש וכתיב בתריה ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן והיינו כדדרשינן לקמן בשמעתין דמשכן היינו במדבר ומקדש היינו דבית עולמים א"כ ממילא דפשטא דקרא אתרווייהו קאי דכמו שהראה לו תבנית המשכן וכליו הראה לו ג"כ תבנית המקדש וכליו והיינו שאמר דוד הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל והיינו כמדרש הנזכר שניתן במסורת והיינו מימי משה וכן נראה מפירש"י בשמואל ומזה סיוע גדול לכל הדברים שכתבתי ובזה נתישבו כמה קושיות ודקדוקים שדקדק הרמב"ן ז"ל בפירוש החומש ויתיישבו ג"כ כמה קושיות ודקדוקים בסוגיא דשמעתין ובלשון התוס' ולע"ד דברים ברורים הם בעזה"י והמה כפתור ופרח ודוק היטב:

בתוספות בד"ה וכן תעשו לדורות פירש בקונטרס ובימי משה כו' ואחיו כה"ג אורים ותומים כו' ועוד אע"ג דאהרן כו' וכי נשאלו באורים ותומים לעשות משכן הלא קודם שנתכהן אהרן ע"י המילואים נעשה המשכן כו' ע"ש. והניחו בקושיא ולמאי דפרישית לעיל נראה דלא קשה מידי דהא דבעינן לדורות אורים ותומים היינו משום שהיו צריכין לעשות ע"פ הדיבור ממש דאל"כ אפילו מלך ונביא וסנהדרין אין בידם להוסיף על התבנית שהראה הקב"ה למשה שהרי אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה וכ"ש הכא דכתיב בהדיא ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו והיינו לדורות א"כ ממילא שמעינן שפיר דלעולם אינן רשאין לשנות בתבנית המשכן אם לא ממש בפועל והיינו אורים ותומים שהוא ע"פ הדיבור כדכתיב ושאל במשפט האורים לפני ה' וכדאשכחן נמי בחלוקת ארץ ישראל דכתיב ע"פ ה' והיינו על ידי אורים ותומים כן נראה לי נכון: