פני יהושע על שבת קא.

בתוס' בד"ה רבי יהודה אומר עמוקה י' וכו' וא"ת היכי מייתי סייעתא מדר"י כיון דרבנן פליגי עליה ואור"י וכו' עס"ה. ולולי דבריהם היה נ"ל ליישב בפשיטות ע"פ מה שכתבתי בסמוך והיינו דיש לחלק ולומר דדוקא בשופכין דמאיסי והוי קצת כמו כבוד הבריות מש"ה מסיק הש"ס דכוחו בכרמלית לא גזרו מה שא"כ במידי דלא מאיס אפשר דגזרו אפילו בכוחו ולפ"ז הא דפליגי ר"י ורבנן דלרבנן אין מטלטל אפילו מן הים לתוכו לאו לענין מי שופכין דמאיסי איירי אלא אפילו לענין מים יפין שבאין לתוך הספינה ע"י לחלוחית הספינה ונקבים דקים ודרכן לשופכן מעט מעט לתוך המים משא"כ לר"י מותר משום דכחו בכרמלית לא גזרו וא"כ לפ"ז א"ש הא דקאמר ומנא תימרא דאעיקר מלתא קאי דשייך לחלק מיהא בין כחו לזריקה ממש וכמו שכתבתי נראה לי להביא סיוע מלשון הירושלמי דמשמע התם דהא דשרי ר"י לטלטל מתוכה לים היינו משום סכנה ולכאורה יש לתמוה דא"כ מ"ט דת"ק דאסר אע"כ דלאו ביש סכנה ממש איירי כגון שניקוו המים הרבה לתוך הספינה דרך נקביה אלא אפילו מעט מעט התירו לשופכין כיון דזימנין דאתי לידי סכנה לא פלוג רבנן ובעיקר דברי התוספות בסוגיא דעירובין הארכתי בישיבה וכאן אין להאריך: