פני יהושע על ראש השנה יא

בא"ד תימא דכל הני דס"ל בתשרי הוה היאך מקיים קרא דלמועד הזה בשנה האחרת כו' ואומר ר"ת דהני דאמרי בתשרי ס"ל כרבי יהושע דבניסן נברא העולם עכ"ל. שמעתי מקשים הא בשמעתין אמרינן להדיא דר"א גופא דס"ל בתשרי נברא העולם נמי סבר בפסח נולד יצחק ונפיק ליה מהאי קרא דלמועד אשוב דקאי בחג. וא"כ לדידיה הקושיא במקומה קרא דלשנה האחרת מאי עביד ליה דהיאך אפשר שנצטוה בפסח ולא נימול עד יוה"כ ואפשר דלא משמע להו להתוספת האי הכריחא דהאי דפירקי דר"א ר"א גופא קאמר לה אלא תנא אחרינא ואליבא דהאי תנא לחוד ואליבא דרבי חמא בפרק הפועלים דאמר שלישי למילתו היתה בשורת המלאכים ואית ליה נמי ע"כ סוגיא דהכא דקאי בחג לכך הוצרכו לפרש דסברי בניסן נברא העולם אבל ר"א גופא דסבר בתשרי נברא העולם וסבר נמי בפסח נולד יצחק היינו משום דס"ל דבפסח נצטוה על המילה. והיינו קרא דלשנה האחרת ובו ביום מל. אבל בשורת המלאכים ע"כ היה בפסח שאחריו דהכי משמע ליה קרא דלמועד אשוב שאמרו המלאכים דהיינו מועד ראשון ולית ליה לר"א דביום שלישי למילתו היה כן נ"ל נכון: