פני משה על תלמוד ירושלמי יומא ח:ו:ד

ניחא לא הודע. ששעיר המשתלח מכפר כדקאמרת בדבר שיש בו חיוב קרבן אלא הודע בתמיה דקס"ד שהודע לו חטאו שחייב עליו קרבן קאמר וקשיא וכי לא כן תנינן בפ"ו דכריתות חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יה"כ חייבין להביא אחר יה"כ שאותן לא כיפר יוה"כ עליהן כדדריש מקרא דחטא שאין מכיר בו אלא ה' הוא דיה"כ מכפר:

א"ר בון בר חייא. ה"ק בין שנתוודע לו בהן. היינו בהספק שבא לידו ובין שלא נתוודע לו הספק דבכי הא הוא דיוה"כ מכפר אבל לא בשנתוודע לו שחייב בודאי עליה קרבן. והגי' דהכא מסורסת בהא דלקמן ומשובשת ובשבועות שם נכונה היא דגריס הכא הא דלקמן: