פני משה על תלמוד ירושלמי יומא ח:ג:א

מתני' אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת. כדאמרי' לעיל דמחד קרא נפקא וחד שמא הוא:

אכל ועשה מלאכה. דנפקי מתרי קראי:

חייב שני חטאות. אפי' בהעלם אחד:

שאינן ראוין לאכילה. כגון עשבים המרים ושרפים הבאושין:

שאינן ראוין לשתיה. כגון חומץ חי וציר או מורייס אפי' אכל ושתה מהן הרבה פטור מכרת אבל מכין אותו מכת מרדות:

מתני' תינוקות אין מענין אותן ביה"כ. אין חייבין למנוע מהן מאכל:

אבל מחנכין אותן. לשעות אם היה רגיל לאכול בשתי שעות ביום מאכילין אותו בשלש היה רגיל לאכול בשלש מאכילין אותו בארבע או בחמש או בשש הכל לפי כח הבן מוסיפין אותו לענות בשעות:

קודם שנה וקודם שתים וכו'. בגמרא מפרשינן להא: