פני משה על תלמוד ירושלמי יומא ז:ב:ג
Penei Moshe on Yerushalmi Yoma 7:2:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yoma 7:2:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →פר ואיל וכו'. לדברי ר"ע מפרש וכר"ע דתוספתא פ"ג דגריס התם ר"ע אומר פר העולה ושבעת כבשים. שהן מוספין של היום האמורים בחומש הפקודים וכתיב ובעשור לחודש השביעי הזה וגומר והקרבתם עולה לה' פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה וגו' והן עולות ואילו היו קרבין עם תמיד של שחר:
והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים. כדמסיים ר"ע שם ואח"כ פר ושעיר הנעשה בפנים ואח"כ שעיר הנעשה בחוץ ועולת התמיד ומנחתה ונסכה ואח"כ אילו ואיל העם:
טעמא דהן תניא. דנהי דטעמא דמוספין אחר תמיד של שחר מפרש שם דכתיב מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד א"כ סמוכין הן נעשין וכן מה שקדם שעיר הנעשה בפנים לשעיר הנעשה בחוץ משום דכתיב בשעיר הנעשה בחוץ מלבד חטאת הכפורים אלמא דשעיר שבפנים ברישא ופר ושעיר שבפנים נמי הואיל ומתנותיהן שוין נעשין כאחת אלא מה דמסדר עולת התמיד של בין הערבים ואחר כך אילו ואיל העם מה טעמא:
כדי לסמוך חטאת לחטאת ועולה לעולה. כלומר כשם ששעיר שבחוץ שהוא חטאת אתה סומכו לפר ושעיר שהן חטאות שבפנים כך אתה סומך אילו ואיל העם שהן עולות לעולת תמיד של בין הערבים:
ואית דבעי מימר. לר"ע שכך היו קריבין הפר והאיל של מוספי היום ואילו ואיל העם ושבעת כבשים של חומש הפקודים הן היו קריבין אחר תמיד של שחר והשאר החטאות של עבודת היום קריבין אח"כ עם תמיד של בין הערבים:
והדין תניא תולה עבודות מה טעמא. להך תנא שתולה עבודות סמוכות זו לזו ואינו סומך עולה לעולה בתמיד של בין הערבים שהרי אומר אילו ואיל העם היו קריבין בתוך המוספין ואחר תמיד של שחר א"כ היו החטאות של עבודות היום עם התמיד של בין הערבים אחריהן סמוכין ואין כאן עולות סמוכים בתמיד הזה כמו שהן סמוכין בתמיד של שחר ומה טעמא:
ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם. כתיב ודריש הך תנא להאי קרא שהוא מרמז כאמור בענין וכלומר שהוא בראש הפרשה ומה אמר בענין ראש הפרשה אילו ואיל העם כדכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה וגו' ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעולה והפר והשעיר שהן חטאות אי אפשר להקריבן קודם האילים לפי שצריך שיהא החטאות סמוכין והן השעיר שבפנים ושעיר החיצון שהן קריבין זה אחר זה כדמפרש טעמא לקמיה ולפיכך ס"ל שאילו ואיל העם שהן עולות וכתובין בריש הפרשה קריבין הן בתוך עולות המוספין של היום ואחר תמיד של שחר:
אמר ר' בון בר חייה ושעיר מה טעמא. מה ראו לומר שאח"כ שעיר הנעשה בפנים ואחר כך שעיר הנעשה בחוץ דזה כ"ע שוין הן ומ"ט משום דכתיב גבי שעיר הנעשה בחוץ מלבד חטאת הכפורים. כצ"ל. משמע שכבר קדמה לו חטאת הכפורים והוא שעיר הנעשה בפנים. ומדם חטאת הכפורים הכתוב בספרי הדפוס ט"ס הוא דלא שייך כאן שאין המקרא הזה הכתוב בפ' תצוה מלמדנו על סדר העבודות כלום: