פני משה על תלמוד ירושלמי יומא ג:ו:ח

נמצאת אומר וכו'. מהדר להמתני' וברייתא בת"כ היא:

ת"ל ופשט ורחץ וכו'. כדפרישית לעיל בריש ההלכה:

ודין הוא. שיהא טעון קידוש אף לאחר הפשיטה כמו שהוא טעון בלבישה:

מה אם במקום שאינו טעון טבילה. כגון בכל יום למ"ד הנכנס לעזרה שלא לעבודה אינו טעון טבילה וטעון הוא קידוש כאן שהוא טעון טבילה וכו':

טול לך מה שהבאת. מדין ק"ו דאי הכי מה להלן די בפעם אחת כל היום וכו' אלא מכאן דמה ת"ל ופשט וכו' וכי על דעתינו עלתה וכו' אלא להקיש פשיטה ללבישה וכו':

א"ר מנא לא מסתברא. למימר אלא חילופין הקיש לבישה לפשיטה דהא ורחץ בתריה דופשט כתיבא: