פני משה על תלמוד ירושלמי יומא ב:ד:ד

והלא בבן הבקר הכתוב מדבר. אדלעיל מהדר דילפת מקרא דוערכו שהטלה של תמיד טעון ששה כהנים והלא האי קרא בבן בקר כתיב אם עולה קרבנו מן הבקר וגו' והתם הוא דכתיב וערכו בני אהרן וגו':

ומה תלמוד לומר בתמיד של שחר הכתוב מדבר. כלומר ומהיכן אתה למד לומר דבטלה של תמיד השחר מישתעי:

נאמר כאן עריכה ונאמר להלן. בפרשה דאבתרה ואם מן הצאן קרבנו וגו' וערך הכהן אותם על העצים וגו':

מה עריכה שנאמר להלן בתמיד וכו'. כלומר מה להלן בטלה של תמיד הכתוב מדבר דאם מן הצאן קרבנו כתיב אף עריכה שנאמר כאן דדרשת מהאי קרא ששה כהנים בטלה של תמיד השחר הכתוב מדבר:

אינו צריך. לג"ש דעריכה עריכה אלא דממילא שמעינן דהאי קרא דוערכו בתמיד השחר מדבר:

ממשמע שנאמר וכו' ואת דרש וערכו וכו'. כלומר שהרי ממשמע שנאמר כאך וערכו אין אנו יודעין שהן שנים הלכך אתה דורש לששה כהנים וערכו שנים וכו' והאי עריכה ע"כ בטלה של תמיד השחר מדבר שהוא קודם לכל וכדמסיק ותני כן אין לך קודם להקטרת האברים של תמיד השחר אלא קטרת בלבד כדשנינו לעיל בהלכה א' נמצאת אתה למד דבהאי קרא גופיה וערכו וגו' על העצים אשר על האש אשר על המזבח כתיב אינו מדבר אלא בתמיד השחר שהוא הקודם על המערכה של מזבח החיצון: