פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ט:ד:ז

תמן תנינן. בשלהי גיטין וכן איתא להאי סוגיא שם וכן איתא לכל הסוגיא בכתובות פ' י"א הל' ז':

גט מעושה. שאנסוהו לגרש ע"י ישראל כשר וע"י עכומ"ז פסול:

ופוסל לכהונה. משום ריח הגט דפוסל בכהונ':

ואמר שמואל אכרזון בקרויבון. שם מקום:

אין מעשין. אין כופין ליתן גט אלא לפסולין:

שמואל אמר. כמו ואיכא דאמרי דהכי אמר שמואל אין מעשין כו':

והא תנינן שניו'. במתני' דכופין להוציא:

ומשני לא בגין דא אמר שמואל. לא לאפוקי הא אמר דשניות נמי פסולין מיקרו אלא למעוטי בכל הני דינים דתנן בהו יוציא וקאמר דאין כופין לבד הפסולין:

והא תנינן. בכתובות פ"ז המדיר כו' וקס"ד דיוציא ע"י ב"ד קאמר:

ומשני שמענו שהוא מוציא אבל שמענו כופין. בתמי' דלא קתני כופין להוציא: