פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ח:א:ה

ומופנה הוא. בתמיה לעיל קאי דיליף ג"ש דתושב ושכיר:

והלא דרושה היא. דתושב ושכיר של תרומה צריך לדרשה כדמפר' ואזיל:

זה קנוי קניין עולם. עבד הנרצע:

קניין שנים. סתם עבד עברי:

קניין עולם אינו אוכל. בתרומה דלא קני ליה רבי':

קניין שנים אוכל. בתמי':

בא השכיר. יתירא ללמד ע"כ דהאי תושב לקניין עולם הוא דאתא:

ומשני ר' מתיה. דשל פסח מופנה הוא:

מכיון דכתיב וכל ערל. כלומר דעל כרחך תושב ושכיר הנא' בפסח בעכומ"ז הוא דהא כתיב לא יאכל ולגופי' לא איצטריך דהא כבר כתיב וכל ערל לא יאכל בו אלא לאפנויי והוה מופנה מצד א' וס"ל לר' ישמעאל דלמדין ואין משיבין ובבבלי מתרץ לה אליבא דר"א וכדפירש התוס' שם: