עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפני משה על תלמוד ירושלמי יבמות

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ז:ג:ב

Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 7:3:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 7:3:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text

Open in the reader →

גמ' כיני מתני'. כן צריך לפרש המתני' דהא דקתני עבדי' לאו דוקא דעבדי' והן עבדי מלוג יאכלו שהם שלה ואין לעובר חלק בהן:

עבדיו. עבדי צאן ברזל הן הוא דלא יאכלו:

דל כן. דאם לא כן אלא אפילו עבדיו לא יאכלו קשיא דהרי היא אוכל' בשביל הבנים שיש לה:

ועבדיה אינן אוכלין. בתמי' הא קי"ל כל שהיא אוכלת מאכלת:

אם מזו. אתה בא להשיב:

אפילו היא לא תאכל. כלומר דאפשר דאין ה"נ דהיא אינה אוכלת שהעובר פוסלה:

לא דר' יוחנן פליג. דלדידי' אפי' היא אינה אוכלת ואעפ"י שיש לה בנים דבזה ודאי אף ר"י מודה אלא לא אמר דאם מזו כלומר מהוכחה דר' אלעזר לא מוכחא מידי דמנא לך לומר לר' יוסי דאין העובר פוסל אפילו אמו:

אתא עובדא. ששאלו לפניו אם הלכה כר' יוסי או לא:

ואנן. רואין דהציבור נוהגין שאין מאכילין עבדים בכה"ג. א"נ דהשאלה היתה על עבדיה ואמר אעפ"י שאין הלכה כן הלך אחר המנהג דאפילו עבדיה נוהגין שלא להאכילן. ובבבלי קתני ברייתא בהדיא דעבדי מלוג יאכלו לר' יוסי:

הדא אמרה. מדהיא אוכלת:

אין העובר פוסל גרסי':

את מי שהוא ראוי לאכול. דכיון שיש לה בנים ראוי' לאכול היא:

את מי שאינו ראוי לאכול. אם היא בת ישראל לכהן ואין לה בנים שאין ראוי' לאכול כשמת אפילו היא מעוברת אין בו כח להאכילה וכן העבדים: