עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפני משה על תלמוד ירושלמי יבמות

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ז:א:ד

Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 7:1:4 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 7:1:4) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text

Open in the reader →

בעבדי צ"ב פליגין. אמוראי דלקמן:

מכרן. הבעל אינן מכורין ולקמן מפרש לה במאי פליגי:

ואת אמרת אכין. בתמי' דהרי כשלי הן ואמאי אין לו רשות למכור:

הרי עבדי מלוג. דנמי אוכלין בבת ישראל שנישאת לכהן ואפ"ה אתה מודה בהו דאינן מכורין דהן ודאי לאו שלו הן:

משלך נתנו לך. כלומר בעבדי צאן ברזל דלאו מדאורייתא אכלי כדמסיק:

בדין הוא שלא יאכלו. דהרי הם לאו כשלו ממש אלא הואיל וחייב באחריותן קתני וכן קאמר רב ספרא בבלי שם והן אמרו והן אמרו:

עבדי מלוג. ברייתא בבלי ב"ק דף פ"ט:

לאשה. אם הפילה היא שינו או סימאה עינו יוצא לחירות:

אבל לא לאיש. שאין גופו קנוי לו:

ועבדי צאן ברזל יוצאין לאיש. אלמא דכשלו הן וכר' אליעזר וכן מביא הבבלי פירקן מזה סייעתא לר' אמי דאמר במכנסת לו שום הדין עמו כשאומר דמים אני נותן וא"כ לר' אמי אם רצה למכור נמי מוכר וכן משמע שם:

מאי עבד לי' ר"י. לההיא ברייתא:

קל הוא בשיחרור. דאעפ"י דאינן כשלו לענין מכירה לענין שיצא לחירות מיהת מחשבינן כשלו שהקלו בשיחרור כדאשכחן דחילקו בזה כהדא כו':

העושה עבדו אפותיקי. לב"ח מזה יהא לך פירעון:

אינו מכור. וב"ח גובה ממנו. מימרא דרבא בבלי ב"ק דף י"א ובכמה מקומות:

משוחרר. כמימרא דרבא בכמה מקומות ובפירקין דהקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד דאלמא דשאני לן בין מכירה לשיחרור:

אינן ביום ויומיים. כדין המכה עבד כנעני שלו:

בין לאיש בין לאשה. דאלמא דלאו כשלו הן. ובפ' החובל שם לא גריס עבדי צ"ב ושם קאמר אליבא דר"א אינן בדין כו' כדמפרש התם טעמא:

מה פליגין. השתא בעי הש"ס במאי פליגי ר"י ור"א לעיל:

בשמכרן לעולם. פליגי והתם הוא דקאמר ר"י דאינן מכורין וכדמסיק:

אין תימר כו'. כלו' דאם נימא דדוקא בשמכרן לעולם:

ולא בשמכרן לשעה ד"ה מכורין. כלו' דלמכירת שעה לא פליגי דד"ה בזה מכורין ואין המכר בטל מיד אלא לכשתגבה:

אין תימר כו'. או דנימא בשמכרן לשעה הוא דפליגי ואפילו בזה קאמר ר"י דאין מכורין כלל:

אבל מכרן לעולם. כלומר דלא פליגי במכרן לעולם דבזה ד"ה אינן מכורין:

נישמעינ'. לזה מן הדא ברייתא:

דתני' העושה כו'. וכן מביא בבבלי גיטין דף מ"א:

ה"ז מכורה. לשעה:

והלוקח יחוש לעצמו. שאם ימות או יגרשנה המוכר תטרוף כתובתה ממנו שאינה מכורה אלא כל זמן שהוא חי ולא גירשה כדמסיק שמכרו לשעה וכן הב"ח אם לא ימצא משאר הנכסים לגבות:

אינה מכורה. כלל אפי' לשעה:

שלא עלה כו'. שאין דרכה של אשה לחזור על ב"ד ולפיכך המכר בטל מיד:

אמרו. ואמרו בני הישיב' בזה דאתיא דר"א דאמר בנכסי צאן ברזל מכורין כרבנן דהכא דנכסי צאן ברזל שוין הן לאפותיקי:

דר"י כרשב"ג. דאמר נמי דהמכר בטל:

הוי בשמכרן כו' וש"מ דבמכרן לשעה פליגי ר"י ור"א דמדמי להו לפלוגתא דרבנן ורשב"ג והתם בשמכרן לשעה הוא כדפרישית: