פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ו:ו:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 6:6:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 6:6:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' ב"ש כו'. טעמייהו דילפי ממשה דכיון שהיו לו שני זכרים פירש מן האשה ולא ילפי מברייתו של עולם דס"ל אין דנין אפשר משאי אפשר כדאמר בבלי ס"ב:
וב"ה. סברי דנין וילפי מברייתו של עולם ושם מפרש טעמייהו דב"ה דלא ילפי ממשה משום דמשה מדעתי' הוא דעבד והכא ע"כ לא ס"ל האי טעמא כדלקמן:
לכן צרכה. לכן צריך אתה ע"כ לפרש דב"ה מוספי אב"ש ואפילו זכר ונקבה קאמרי:
דלכן. דאם לא כן אלא דוקא זכר ונקבה קאמרי א"כ הוי מתניתא מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ואמאי לא חשיב לה בעדיות. ומשמע דפליג אבבלי דהא לטעמא דהתם דמפרש דליכא למילף ממשה דמשום שכינה עשה ואסור לכל אדם לעשות כן א"כ ב"ה דוקא זכר ונקבה קאמרי. ולשיטת הבבלי נמי אפשר לפרש דכיון דב"ש נמי דוקא שני זכרים ס"ל וכדפירש"י ז"ל במתני' וגי' אחרת הי' להרשב"א ז"ל בדבריו שם א"כ לית כאן קולא וחומרא כ"כ הרשב"א ז"ל:
בני בנים כבנים. דאם היו לו בנים ומתו דלא קיים פ"ו וכדמסיק בבבלי שם ואם הניחו בנים קיים ודוקא בני בנים שהזכרים יהיו מהבנים:
בני בנות. כלומר אם הזכרים מהבנות אינם כלום וכדמפרש ואזיל:
בן בן כו'. דאם הזכר מהבן והנקבה מבת עולין וקיים פ"ו:
בת כו'. אבל.איפכא לא וזה כאביי שם דאמר ברתא לברא לא אלא דשם קאמר אליביה דברא לברתא מהני וכ"ש הוא מברתא לברתא והכא משמע דדוקא ברא לברא וברתא לברתא אבל מסקנת הפוסקים כרבא שם דאפי' איפכא עולין דהא איכא שבת:
איילונית כו'. ובבלי שם לא קאמר אלא הסריס וחד טעמא אית להו וכ"פ הרמב"ם ז"ל בט"ו מהל' אישות הלכ' ד':