פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ו:ב:ב

גמ' אלמנה לא יקח כתיב יכול אפי' אנס. האי אפי' אמיעוטא קאי כלומר יכול מדכתיב לא יקח לשון אישות דלא הקפידה התורה אלא שלא ישאנה אבל אנס לא דלא פסלה בביאת אונס:

ת"ל לא יחלל. מדלא כתיב לא יחול כדמסיק:

יכול אפילו הערה. דמיעט' הכתוב דלאו קיחה מיקרי:

ת"ל לא יחול. ה"ל למיכתב וכתיב ולא יחלל לרבות אפי' באונסין ואפי' בהעריי' דעובר בלאו ופוסלה:

עד כדון כר"ע. זו דברי ר"ע דיליף העראה נמי מריבויא דלא יחלל:

כר' ישמעאל. אבל לר"י נפקא לי' מדרשא אחרינא כדתני ר"י כו':

ונא' להלן לקיחה. בשאר כל העריות. בחייבי כריתות ואשה אל אחותה לא תקח:

מה לקיחה כו'. כדיליף בבבלי נ"ד דהוקשו כל העריות לנדה בהערא' אף לקיחה כו' וכן אמרי' בבבלי כר"י חייבי לאוין דכהונ' אתי' קיחה קיחה:

אי מה לקיחה שנאמר. בחייבי כריתות הולד ממזר ונימא נמי בח"ל דכהונה דהולד ממזר:

ומשני ר' יוסי ליידא מילה כו'. כלומר דא"כ לאיזה דבר איצטריך הכתוב לומר ולא יחלל אם הילד ממזר:

לא דממזר רוב. גדול איסורו מן החלל בתמי' והא אפילו ממזר הוא אלא מדכתיב לא יחלל ללמד דחללין הוא עושה ולא ממזרות:

אתא ר' בון. ואמר דמהכא ילפינן ג"ש ושמעינן דאין הולד ממזר:

לקיחה בשומרת יבם. יבמה יבא עליה ולקח' דרשינן ולקחה לו ולא לאיש אחר. א"נ איבמה ליבם קאי דמה לקיחה שנאמר בשומרת יבם דהמערה כגומר וקנאה כדיליף בבבלי ביאה ביאה מחייבי לאוין דקהל לא יבא ממזר ומה התם הולד כשר אף חייבי לאוין דכהונה המערה כגומר והולד כשר. וללישנא קמא דמפרשינן אתי' הא כרבנן בפ"ק דאין ממזר מיבמה:

דא"ר בא בר ממל כו'. כלומר וכדר' אבא דאמר לעיל באלמנה לכ"ג הערה בה כו' חייב משום מחלל זרעו דאלמא דחלל הוא עושה ולא ממזר: