פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ג:ט:ד
Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 3:9:4 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 3:9:4) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →ג' שטרות הללו. במלוה גובין מבני חורין כו' ובכתב ידו תניא בהדיא סוף פרק גט פשוט הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסי' בני חורין וקא משמע לן דאף בהני תרתי אחריני:
הדא דתימר. לא שנו אלא בשלא הוחזק כו' כלומר שאין החייב מודה לו:
אבל הוחזק. שלאחר שמסר הלוה למלוה כתב ידו בא לפני הב"ד הודה בפניהם שהוא כתב ידו וכתבו לו ב"ד קיום הרי הוא מעתה כשטר שיש בו עדים וגובה ממשעבדי:
ורבי יוסה בעי. על זה דאם אין החייב מודה אפי' מב"ח לא יגבה:
אלא כן אנן קיימין. בזה דאפי' הוחזק אינו גובה ממשעבדי וכן אמרינן בבלי שילהי גט פשוט:
ולמה אינו גובה. ממשעבדי דהרי כשטר הוא עכשיו:
מפני קנוניא. דחיישינן שהמלוה עם הלוה עושין קנוניא על הלקוחות:
מפני שהוא פסול. שלא נעשה כתקנת חכמים בעדים ומבנ"ח גובה שהחייב הודה:
עד כדון כו'. כלומר דרבי אבין מסיים למילתיה דעל כרחך טעמא לאו משום קנוניא הוא דעד כאן שייך קנוניא כשלוה הזקן כלומר האב לוה ושיעבד נכסיו בכתיבת ידו דאיכא למימר דשקר הוא וקנוניא עושין:
אלא בשלוה האב ושיעבד הבן. בשביל חוב זה נכסיו אית לך לומר מפני קנוניא בתמיה דהיכי שייכא כאן קנוניא דהרי כבר יש בידו כתב ידו מאביו ועכשיו הבן הוא ששיעבד הנכסים אלא ע"כ בזה טעמא מפני שהוא פסול וה"נ בעלמא אפי' הוא שיעבד בעצמו טעמא מפני שהוא פסול:
א"ר אבין כו'. כלומר דהוסיף עוד ראיה מגיטי נשים דלא שייך קנוניא אלא כו':