פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ג:ד:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 3:4:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 3:4:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' ב"ש אומרים כרבי לעזר בן ערך. דאמר לעיל ריש פ"ב דהמאמר קונה קנין גמור והילכך הלז תצא משום אחות אשה:
ופריך אין כרבי לעזר. סברי א"כ אם גירש כו' לא תהא תו צריכה חליצה ממנו דהא כאשתו הויא:
ואמר רבי הילא כו'. כלומר אלמה אמר רבי הילא דמודיי ב"ש דאעפ"י כן צריכה חליצה אחר הגט לאפקועי זיקתה וכדפרישית במתני' לב"ה. וכדאמר רבי אלעזר בבלי כ"ט דמאמר לב"ש אינו קונה אלא לדחות בצרה אבל אי בעי לאפוקה קודם שכנסה לא סגי לה בגיטא:
אלא כר"ש. סברי ב"ש דמספקא ליה אם המאמר קונה או לא כדאמרינן בפ"ב שם:
אי כר"ש. סברי אכתי קשה דמה נפשך אם מאמר קונה הא אין אחריו כלום ואמאי מיבעיא חליצה:
ואם לא קנה מאמר. כלומר דלהכי בעיא נמי חליצה דילמא לא קנה מאמר א"כ למה לי אשתו עמו והלז כו' כלומר היך שייך למימר הכי דהא מדקתני תצא משום אחות אשה משמע משעת מאמר תצא הלזו ואפי' בלא חליצה ואעפ"י שלא כנס דסתמא אעשה בה מאמר קתני ועוד דקתני אשתו עמו דאלמא הופקעה זיקת השני' לגמרי ויכול הוא לכנוס לבעלת המאמר ואמאי שמא לא קנה מאמר וזיקת שתיהן עדיין קיימת:
שמא. הא דאמר דב"ש כר"ש היינו מאמר לב"ש כזיקה לר"ש דקונה ומשייר הוא וכדמפרש ואזיל:
על דעתין דרבנן דתמן. כלומר כמו דאמרינן לעיל פ"ב סוף הל' ב' אליבא דרבנן דהתם דסברי דהמאמר קונה ומשייר במקצת וכן נמי אליבא דר"ש דהזיקה בלא מאמר קונה מקצת ומשייר במקצת וכדפרישית שם אליבא דברייתא דרבי זעירא:
ר"ש אומר אין זיקה כו'. כלומר דהשתא מסיק למילתיה כמו דלר"ש אמרינן שם דהזיקה קונה ומשיירת ושמעינן ליה לר"ש דאמר נמי דאין זיקה נופלת למקום זיקה במתני' דלעיל דאם נפלו זו אחר זו אין זיקת השניה כלום לאסור על הראשונה כן נמי אמרי' לב"ש הכא דאין זיקה נופלת למקום מאמר והילכך תצא הלזו משום אחות אשה ואע"ג דהמאמר משייר במקצת הוא דלא אמרינן זה אלא לענין דלא תסגי לה בגיטא אבל אם רצה לכונסה אין זיקת השניה אוסרתה וכמו דלר"ש אין זיקה אחר הזיקה ואעפ"י שהזיקה משיירת היא וטעמא כדאמרינן בבלי שם אליבא דרב אשי דמתני הכא אליבא דב"ש דהמאמר דוחה ומשייר הוא ומתניתין דקתני תצא משום אחות אשה דיבמה דחזי' לכולהו חזיא למקצתה כגון ב' יבמות הבאות מבית א' דבשעת נפילה כל א' ראויה ליבום ולחליצה והילכך אמרינן בה כי עבד מאמר בתרא לא מיפטרא אידך בלא חליצה. וכן במתני' בריש פירקין דקתני לב"ש יקיימו הואיל ובשעת נפילה כל א' ראויה לכל מילי דיבום מן התורה דהרי איסור אחות זקוקה מדרבנן היא חזיא נמי למקצתה כלומר דאלימא זיקתה לאצרוכה חליצה אבל יבמה דלא חזיא לכולהו מילי בשעת נפילה כגון האי דב"ש במתניתין דהכא דכיון דעבד מאמר בראשונה עד שלא נפלה לפניו השניה מדחיא שניה דבר תורה מן היבום וכדדריש הכא לעיל בריש פ"ב דהמאמר קונה ד"ת אלא שאינו גומר הילכך לא חזיא למקצתה דלא אמרינן בה דמזיקתה תיבעי חליצה אלא מאמר הראשונה דוחה אותה לגמרי. וזה מסתייע לפי' התוספות והרשב"א ז"ל שפירשו כן והקשו שם על פירש"י בד"ה אלא יבמה דחזיא כו' וע"ש אלא דהמסקנא לבית שמאי דדוחה ומשייר הוא וכדמשמע הכא: