פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ג:ג:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 3:3:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 3:3:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' כך פירשה רבי הושעיה. דר"ש פוטר את השניה קאמר וטעמא דכיון דשמיע לן לר"ש דסבר זיקה ככנוסה דמיא דאמר לעיל בפ"ב הל' ב' גבי אשת אחיו שלא היה בעולמו שני אחין כו' דמייבם לאיזו מהן שירצה ור' הושעיה אזיל לשיטתיה דאמר שם בבלי י"ח דחלוק היה ר"ש אפי' בנולד ולבסוף ייבם דסבר דיש זיקה וזיקה ככנוסה היא וכשנפלה לפני אח השני קודם לידתו של זה ונזקקה לו לשני אלימא ההיא זיקה לשוויה ככנוסה והוי ליה כיבם ולבסוף נולד והילכך במתני' דהכא אמרינן נמי כיון דנפלה הראשונה זיקתה ככנוסה משווי לה והשני' פטורה משום אחות אשה ותו לא אסרה אקמיית' ומותרת הראשונה להתייבם. והכי אמר רב עמרם שם לר"ש ואליבא דר' אושעיא:
חבורה היתה מקשה. מפי בני החבורה נזרקה קושיא זו:
שלא עלת כו'. כלומר אמאי דאמר לר"ש דוקא השניה פטורה מקשה וכי עלה על דעת שיקנה אדם ב' אחיות כאחת וא"כ שתיהן פטורות הן:
אר"ח קומי רבי מנא ופליגא. כלומר דהש"ס קאמר לה דמה דאמר רבי חנינא לפני רבי מנא לקמיה פליגא על בני חבורה דאמר לו ולמה רבי שמעון פוטר בשניה והשיבו שלא עלת כו' דאלמא אפילו לטעם זה דוקא השניה פטורה. ונראה דבני חבורה ורבי מנא פליגא באוקימתא דמתניתין דלבני חבורה מיירי שנפלו שתיהן כאחת וא"כ שתיהן פטורות וכדמפרש טעמא התם לר"ש דכתיב ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחין אפי' באחת מהן ולר' מנא מיירי שנפלו בזה אחר זה וא"כ זיקת הראשונה ככנוסה שוויי' ואפי' לטעם שלא עלת כו' אינה אוסרת על הראשונה וכן מחלק בבלי שם. א"נ י"ל דגרסינן בדברי ר"ח ולמה ר"ש פוטר את שתיהן כו' ובעיקר הדין פליגי לר"ש ואפי' לטעם שלא עלת' כו':
תמן אמרין. בבבל אומרים הטעם לדברי ר"ש דס"ל דאין זיקה כו' כלומר אין זיקה אחר הזיקה לאחר שנפלה הראשונה שוב אין זיקת השניה אוסרתה ובדנפלו זא"ז והשניה פטורה קאמר וכר' הושעיא דלעיל אלא דלדידיה אפי' לפי הטעם שלא עלת כו' השניה לבדה פטורה וכרבי מנא:
והוא שעבר ובעל. כלומר דרבי לעזר פליג ואליבא דר"ש דס"ל דלא אלימא זיקה לשוויה ככנוסה אלא דוקא שעבר ובעל את הראשונה דאז השניה פטורה ומותרת לשוק בלא חליצה ולרבנן דמתני' לעולם חולצת:
היך עבידא קידש כו'. כלומר איך הדין אם קידש אחד השניה לדידהו:
וקאמר הש"ס דעל דעתין דרבנן. דלעיל ואליבא דר"ש דיש זיקה והשניה פטורה ואסורה על היבם קידושין גמורין הן ותופסין בה:
על דעתיה דר' לעזר קידושין תלויין. בספק דלכשיבעול הראשונה אז השניה פטורה ותופסין בה הקידושין:
בא יבם על השניה ע"ד דרבנן ביאת ערוה. דיש זיקה וכערוה היא:
וע"ד דר"א אינה ביאת ערוה. בשניה אם לא בעל עדיין לראשונה דלא אלימא זיקה:
מתה הראשונה ע"ד כו'. כלומר אפי' לרבנן נמי מותר בשניה דאין זיקה לאחר מיתה דלא תימא דאע"ג דפקע איסור אחות אשה הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בשעת נפילה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לעולם קמ"ל והא דאמרינן כן לר' לעזר בריש פירקין לר' לעזר דמתני' היא וכאשר ציינתי שם והאי ר' לעזר אמורא הוא: