פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ג:א:י

החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה. לקמן פרק החולץ הל' ח' דאלמא דחליצה קנין היא:

ומשני שנייא היא הכא. דאין שם אלא יבם א' וכבר נראה הוא לפטור בה. א"נ י"ל איפכא דהכא דשני אחין הן ולכל אחד ואחד אסורה משום אחות זקוקה וחליצתה לפטור זיקתה ולא קנין היא אבל התם מודה שמואל דאסור בקרובותיה מד"ס:

החולץ ליבמתו. לקמן פ' החולץ וקתני חולצת הדא מסייע למ"ד חליצה פטור היא דאי כמ"ד קנין ויש אדם מתכוין כו' בתמיה ותפטור לגמרי כמו באחות גרושה:

ומשני פתר לה רב לאחר מיתה. שמתה הראשונה:

ופריך אין. אם לאחר מיתה הוא ייבם אותה ואמאי קאמר ולא מתייבמת דהא מתה אחותה:

פתר לה כר' לעזר. דאמר לעיל ריש פירקין אעפ"י שבטל הגורם כו' דהואיל ונאסרה עליו שעה אחת:

שלשה אחין שנים מהן כו'. לקמן הל' ד' וגרסי' שם מוציא את אשתו בגט ובחליצה ואת כו' כגי' המתני' בבבלי וכדמפרשינן שם וגרסינן הכא כדלעיל הדא מסייע למ"ד חליצה פטור ברם כמ"ד חליצה קנין ויש אדם כו' כלומר דהרי חלץ לאשתו ואם חליצה קנין היא אמאי צריך לחלוץ לאחותה:

פתר לה כו'. כדפרישית:

שומרת יבם כו'. לקמן פ' החולץ הל' י':

הדא מסייע כו'. ואע"ג דהכא ודאי אין אשתו צריכה חליצה אלא בגט לחודי' סגי דהא קידושין גמורין קידשה וכדמפרשינן שם נראה דפריך על דקאמ' באחיות חליצה דאם קנין היא לא שייכא באחיות כלל דאין אדם מתכוין כו' וכן צריך לפרש לעיל:

פתר לה כר"א. כדפרישית:

כ"ג כו' ולא מייבם. שאסור באלמנה לקמן פ"ו הל' ד':

אומרים לו עבור על ד"ת. בתמי' שהרי הוא כקונה אלמנה בחלוצה:

וכן התיב רבי חמא ממתניתין דלקמן הל' ג' על רב דקתני אשה ובתה כו' חולצות כו' שניי' היא כו'. כלומר וכי שנייא גבי אשה ובתה בין בחיים בין לאחר מיתה בתמיה ותו ליכא לאוקמי במתה כהנך מתני' קמייתא וקתני חולצות:

וקאמר הש"ס אילין תרין אחרייתא. אלו שני משניות האחרונות כ"ג שמת כו' ואשה ובתה פליגין ודאי על רב:

ולית להון קיום. שאי אתה יכול לתרצן ותיובת' על רב: