פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ב:ב:ד

נשמעיני'. האי בעיא מן הדא כו' ברייתא הובאה בבלי י"ט עשה בה מאמר ואח"כ נולד לו אח ולא הספיק לכונסה עד שמת ר"ש אומר ביאתה או חליצתה של א' מהן כו' כדמפרש לקמיה דעל השניה קאי:

ואם חלץ לבעלת מאמר כו'. כלומר הא דאת אמר ביאתה כו' של א' מהן לאו אבעלת מאמר קאי אלא אחבירתה דפוטרת לבעלת מאמר כדמפרש ואזיל:

את אמר כו'. דמה נפשך אם קנה מאמר הוי ליה כיבם ולבסוף נולד:

שתיהן נשיו. כלומר דאפי' הראשונה מותרת לר"ש:

ונפטרה בחליצת חבירתה. דהא מאמר ככנוסה והוו להו מבית אחד:

לא קנה מאמר. הרי שפיר יבם לשניה דאשת אחיו שהיה בעולמו היא ולאו צרת ערוה היא ואין הראשונה צריכה חליצה אלא יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו וממ"נ בעלת מאמר פטורה:

ואם חלץ כו'. כלומר אבל אם חלץ לבעלת מאמר שהיא ראשונה לא נפטרה השני' וצריכה חליצה דשמא לא קנה מאמר ולא נגעה בה חליצה ויבום בראשונה דממילא פטורה משים אשת אחיו שלא היה בעולמו וחליצתה אינה חליצה:

שמא קנה כו'. החזרת לישנא היא:

מה נפיק מן ביניהון. מאי בינייהו דר"ש ורבנן בזה הא רבנן במתני' נמי אמרי השניה חולצת:

חלץ לראשונה. לבעלת מאמר ובא על השניה איכא בינייהו והאי חלץ לראשונה לאו דוקא דהא חליצתה לאו כלום היא אלא כלומר אפי' חלץ לראשונה כו':

על דעתין דרבנן. דאמרי המאמר קונה מקצת ביאת ערוה היא דהויא צרת ערוה במקצת:

אינה ביאת ערוה. דהא לדידיה ממ"נ השני' מותרת:

בא על הראשונה כו'. לאחר שעשה בה מאמר זה שמת:

לרבנן. הראשונה ביאת ערוה דהא אפי' ביבם ולבסוף נולד אסרי:

והשניה צריכה גט. לביאתה וחליצה לזיקתה דצרת ערוה במקצת היא:

וע"ד דר"ש שתיהן צריכות גט. כדמפרש ואזיל:

הראשונה צריכה גט שמא קנה מאמר. והוי יבם ולבסוף נולד וביאתה ביאה ואסור לקיימה שמא לא קנה מאמר וערוה היא:

שמא קנה יבום שמא קנה מאמר. כלומר דשמא קנה מאמר ושתיהן מבית א' וא"כ קנה יבום הראשונה והשני' נפטרה מביאת חבירתה גרסינן דבית א' הוא בונה ולא שתי בתים וצריכה גט לביאתה: