פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות טו:ד:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 15:4:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 15:4:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' תני כשם כו'. ואין הכלה נאמנת לחמותה ולא אשת האב לבת הבעל וכך משמע מהבבלי:
בן חמותה. כלומר דלאו דוקא נקבות אלא אפילו זכרים ובך חמותה אין נאמן עליה כבת חמותה ואע"ג דלא שייך גביה לומר זו תירש כל עמל אבי ואמי מ"מ שונאה הואיל והיא תירש עמו:
בן בעלה. דאיכא נמי טעמא זו באה במקום חמי:
צרתה אפילו נשואה. כלומר אפילו כבר נישאת לאחר מ"מ עדיין השנאה כבושה ביניהן וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהל' גירושין הלכה ג':
יבמתה. אשת יבמה אפי' אחותה היא דליכא טעמא שמא סופה להיות צרתה אפ"ה אינה נאמנת עליה דלא פלוג רבנן. הרמב"ם שם:
א"ר יוסי. דר"י פליג אהא דקאמר עשו זכרים כנקבות דממתניתא דלקמן סוף פירקין מוכח דלא עשו דהרי לדידך דאמרת דבן חמותה אין נאמן עליה וא"כ היא אינה נאמנת ג"כ להעיד עליו לפי האי כללא דכשם שאין נאמנות כו':
והא תנינן שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתינשא. ומדקאמר שתנשא ש"מ מפני שאין לה בנים הוא דאינה נאמנת לפטור עצמה מזיקתו הא אם יש לה בנים נאמנת עליו להשיא אשתו והרי יבמה בן חמותה הוא דמי לא עסקינן שהיה יבמה אח בעלה מן האב ומן האם ועוד דעכ"פ בן חמיה הוא ובת חמיה נמי אינה נאמנת ואפ"ה אמרינן כשיש לה בנים נאמנת וא"כ ע"כ דהוא נאמן נמי עליה מכח האי כללא דכשם כו':