פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות יד:ב:ג
Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 14:2:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 14:2:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →אמר ר' יוחנן לית כן על ראשה. ר' יוחנן אהנך מתני' דלקמן קאי ואסידורא בעלמא קאמר דלית כאן על ראשה כלומר דסדר דמתני' דנקט ברישא לא הוה ליה למינקט כ"א בסיפא כדמפרש ואזיל:
מה אית כן על ראשה. מה היה צריך לנקוט הכא ברישא:
כשהיה חרש כו' פיקח כו'. היינו מתני' דלקמן הלכה ה' שני אחין אחד חרש ואתד פקח נשואין לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פקחת דשניהן שוין דיש כאן חרש בעל חרשת ופקח בעל פקחת וגוונא זו שייך למינקט ברישא:
אבל אם היה חרש בעל הפקחת. היינו מתני' דלקמן ב' אחין א' חרש וא' פקח נשואין לב' אחיות פקחות או פקח בעל החרשת מתני' דשני אחין פקחין כו':
הדא היא דתנינן דבתר כו'. כלומר זה שייך למינקט זו אחר זו. א"נ י"ל דר' יוחנן אמתני' דלקמן שני אחים חרשין לב' אחיות חרשות קאי וקאמר דלית כאן על ראשה כלומר דלא אשמועינן הכא שום חידוש ברישא דפשיט' דפטורין מן החליצה כששניהן שוין דדמיא לפקח בעל פקחת כמו שני אחין פקחין לב' אחיות פקחות דודאי פטורין:
אית כן על סופה. כלומר דהעיקר להשמיענו מה דנקט בסיפא א' היה חרש או פקח או איפכא הא דנקט דבתרה כו' והיינו דקאמר מה אית כן כו'. כלומר דמה בא להשמיענו כשכולן שוין דהוי כפיקח כו' כדפרישית ועיקר וגרסי' להאי דר' יוחנן אחר הלכה ג' ב' אחין חרשין לב' אחיות חרשות כו':