פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות יג:ב:ו
Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 13:2:6 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 13:2:6) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →על דעתיה דרבי לעזר. דאמר אינה כאשתו כלל:
מהו שתמאן ותטול קנס ממנו. כלומר דמאחר שאינה אשתו אם תוכל לתבוע קנס כמפותה ממני:
ע"ד דר"י. דכאשתו היא וממנו ודאי אין נוטלת קנס אלא מהו שתמאן ותטול קנס מאחר. ובקידושי קטנות מיירי שיצאה במיאון ועדיין בתולה היתה ואם אנס או פיתה אותה אחר מהו שתועיל המיאון לבטל הקידושין למפרע ונמצאת פנויה היתה ונוטלת קנס מזה וממיתה ודאי פטור הוא דקידושי דרבנן נינהו. א"נ דבעי אם אנסה אחר לאחר שמיאנה בו וכלומר דאם קידשה ויצאה במיאון אם דמיא להא דקי"ל בפ"ג דכתובות יתומה שנתארסה ונתגרשה דהאונסה חייב בקנס וכן נמי מיאון ביתומה קטנה:
מהו שתמאן בו ותעקור גיטה חללה וממזרת. כלומר למאי דתנן לקמן דמיאון אחר גט מותרת לחזור לו והיינו בגיטא דידי' אתי מיאון ומבטל הגט וכי קא מיבעיא לן בגיטא דחבריה שנתן לה הראשון גט ונשאת לאחר ומיאנה אם מבטל גט הראשון ומותרת לחזור לו ואע"ג דתנן נמי לקמן בסיפא הממאנת כו' לאחר וגירשה לאחר ומיאנה כל שהיא יוצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו דאלמא דלא אתי מיאון ומבטל גיטא דחבריה. כבר רמז בבבלי שם עליה דמרישא שמעינן דמבטל אפי' גיטא דחבריה דקתני מיאנה בו והחזירה נתן לה גט ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אסורה לחזור לו וטעמא דנתאלמנה או נתגרשה מהאחר הא מיאנה בו מותרת לחזור לו דמבטל גט הראשון ומפרק לה התם תברא מי ששנה זו לא שנה זו והיינו דקא מיבעיא ליה הכא הלכה כמאן ולכ"ע בעי. וזהו כעין בעיא ראשונה בבבלי ששאלו לר"ע בבית האסורין:
חללה. כלומר אם לאחר שגירשה הראשון נשאת לכהן והויא חללה ואם מיאנה מהו שתבטל הגט נמי לענין זה דלמפרע לא תיהוי חללה. א"נ היכי דנשא חללה או ממזרת ומיאנה בו מהו שתעקור המיאון נמי לאיסור לאו דחללה וממזרת ולא לקי כמו שעוקרת הנישואין. ולא שייכא הכא למיפרך מהו לאיסור כרת התרת איסור אשת איש דמפקעת מינה איסור לאו לכ"ש כדפריך בבבלי על הבעיא הראשונה לענין מחזיר גרושתו דהתם מפקע המיאון להגט ולא מיקרי מחזיר גרישתו אבל הכא איסורא דעבד בשעת מעשה עבד או דנימא דעוקרת נמי הלאו למפרע דלא הוו נישואין כלל ולא איפשיטו כל הני בעיא:
מהו שתמאן בו ותחזור למזונות אביה. לאחר שמיאנה אם תחזור להאחין וחייבין לזונה מנכסי אביה דלא הוי כנשאת כלל או דדמיא לשאר נשאת ונתגרשה דאין לה מזונות מהאחין דמיאון שלה כגט דידה הויא:
פשיטא כו'. כלומר הא ודאי פשיטא לן דאם מת בעלה דאינה חוזרת ליזון מנכסיו מתנאי כתובה:
שכן הוא כותב לה כו' ולית היא ביתי'. שכבר יצאת מביתו:
לא צורכה דלא מהו כו'. כי קא מיבעיא לן אלא אם חוזרת להאחין ליזון מנכסי אביה ולא איפשיטא: