פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות יא:ז:ז
Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 11:7:7 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 11:7:7) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →הכה שניהן כאחת כו' חייב. דהתראת ודאי היא:
ר"י פוטר. כדדריש לה מקרא לקמן:
מחלפה שיטתיה דר' יודה. וקשיא דידיה אדידי':
דתנן תמן. פ' גיד הנשה נוהג בשל ימין ובשל שמאל ר' יודה אומר אינו נוהג אלא בשל אחת ותנינן שם אכל מזה כו' משל ימין ומשל שמאל סופג פ':
אינו סופג אלא ארבעים. וסבירא ליה להאי תלמודא דלר"י ספוקי מספקא ליה באיזו נוהג כדלקמן ואפילו הכי קאמר סופג מ' אלמא דלר"י היכי דודאי איסורא עבד אע"פ שנסתפק לנו באיזה מהן חייב והכא נמי אם הכה בבת אחת אמאי פטור לר' יודא:
ומשני ר' קרוספי דאינה מוחלפת דתמן עיקר לאוין ספק היה. כלומר לר"י עיקר לאו דגיד הנשה נסתפק לנו באיזו נוהג ואסרינן בשניהם מספיקא וכשאכל שניהם ודאי איסורא קאכיל והילכך חייב:
ברם הכא ודאי היה. כלומר שהיה לנו לידע איזו אביו והיינו כשאר אב מחזקה:
ונסתפק לו. ואירע ספק זה וכלומר דעיקר האיסור נצטוה על אביו חזקה ולא על הספק וכדלקמן:
מעתה נבילה שביטלה בשחוטה. כלומר שנתערבה בשחיטה ולא נודע איזו היא ואכל שתיהן ונימא נמי מאחר שודאי היה ונסתפק לו עכשיו שיהא פטור בתמיה והרי ודאי אכל נבילה:
וקאמר ר' יוסי דמודה ר"י בשאר כל הספיקות שהוא חייב גרסי'. כלומר בכה"ג דודאי אכל האיסור אעפ"י שספק איזו היא:
ברם הכא. היינו טעמי' דר"י דקרא דריש דאביו ודאי כתיב ולא הספק. אמו אגב גררא נסבה א"נ דכמו אמו ודאי כן אביו וכלומר דלא נצטוה מתחלה על גוונא שיש ספק באביו איזה הוא ואע"ג דהכה שניהן כא' פטור: