פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות יא:ב:ח
Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 11:2:8 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 11:2:8) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →עבד מותר באחותו. אפי' באחותו דעכומ"ז אסור וכ"ש שאר עריות. ובבבלי שם גריס מותר באמו כדמפרש התם טעמא דיצא מכלל העכומ"ז ופקע שם בן נח מיניה ולכלל ישראל לא בא דליגזר שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה:
שמעת אפי' מאם. דסתמא קאמרת וא"כ אפי' באחותו מן האם מותר דקס"ד דאליבא דר"מ קאמר דאסר בעכומ"ז אפי' אחותו מן האב והילכך קאמר דעבד מותר דאי לר' יודה מאי מספקא ליה פשיטא דמן האם דמן האב אפי' עכומ"ז מותר:
והתנינן וכן שפחה כו'. וקס"ד דטעמא משום אחוה הוא דאסור דהויא ליה אשת אחיו מאמו ומכ"ש דאסור באחותו:
ומשני לחליצה וליבום. כלומר דטעמא דמתני' לאו משום איסורה אלא משום דאינן בתורת חליצה ויבום ושריא לעלמא ואינהו נמי שרו וכדפרישית לעיל:
עבד שבא על אמו חייב חטאת. לשון בעיא היא אם נאמר דחייב דואמרת אליהם כתיב בפרשת קרבנות ודרשינן לרבות עבדים:
או נאמר לחלבין איתאמרת. כלומר דהתורה רבתה עבדים לשאר חטאות לחלב וכיוצא בו אבל לא לעריו':
ופשיט ליה מה מצינו בזיקת אם. באיסור אמו בגר דקי"ל דאסור באמו:
שעשה בה צד שנתגיירה. כלומר אחר שנתגיירה:
כצד. כמו עד שלא נתגייר' דטעמא דגר אסור באמו הוא משום שלא יאמרו כו' הוא דקודם שנתגיירה אסור בה היה וכדאמרינן בבבלי פ' כיצד דף כ"ב:
אף שפחה כו' נעשה בה. כלומר דפשיט ליה דמד"ס הוא אבל חיוב חטאת ליכא: