פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות יא:ב:ג
Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 11:2:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 11:2:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →אילין דבר עשתין. שם משפחה אחת וגרין היו:
מהו שייבמו. וממתני' דקתני לא חולצין ולא מייבמין ליכא למיפשט דאיכא למימר לאו משום דאסירי אלא שאינן בתורת חליצה ויבום ושריא לעלמא ואינהו נמי שרו בנשותיהן זה לזה וכן אמר בבבלי גבי יודן אמתא לחד תרוצא התם:
הוון בעיין מימר. היו בני הישיבה רוצין לומר הא דאמר ר' יוחנן אסור דוקא באשה שיש לה בנים כלומר באחין מן האם דכאשה שיש לה בנים הוי דהא לא שייך כאן תורת יבום ומטעמא דשמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה שהרי בעכומ"ז יש להן שאר מן האם:
אבל באשה שאין לה בנים. כלומר היכי דשייכא תורת יבום באין לה בנים והיינו באחין מן האב מותר דהא אין להן שאר אב וטעמא דשמא יאמרו ליכא דבגיותן נמי אין להם שאר האב ומה נפשך מותר:
דאם אשת אחיו. מייבם אותה שפיר כלומר אם חשבינן אותה כאשת אחיו:
ואם כו'. דלא הוי כאשת אחיו מותר נמי דהוי כנושא אשה מן השוק:
אתא ר' יעקב. וקאמ' דלא היא דאפי' כן אסור אפי' באחין מן האב דלא יאמרו מצות יבום ראינו נוהגין בגרין ואתו למימר דיש בהן תורת יבום ואם יקדשנה אחר אתו לאפוקה למ"ד דאין קידושין תופסין ביבמה:
בזמן שהכירה. שבא עליה אחיו לאחר שנתגייר:
אבל. אם לא בעלה לאחר מכאן כ"ע מודים שהוא מותר דהוי כנושא אשה מן השוק דאין אישות לעכומ"ז וקמ"ל דלא ניגזור אטו כשבא עליה לאתר שנתגייר. וכה"ג אמרינן בבבלי דף צ"ח: