פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות א:ו:ה

מעשה שנכנסו כו' כתיבה נמי בבלי ט"ז והנוסחא נשתנית במקצת:

אזלון לגביה יונתן. ובבבלי אמר דאחר שנפטרו מר' דוסא פגעו בו:

שלח וכתב ליה. ר' דוסא ליונתן:

ולא סברין. לא היו רוצים להבין:

מישדי. השליך עליהם צרורות:

ואית דאמרין. שכך הי' המעשה בפתח אחד נכנסו ובשלשה יצאו כדי שיפגעו בו וישמעו תשובתו:

בעו מילף. שהם צריכים עדיין ללמוד:

תלון שני עיני. שיגביהו גבות עיניו שהיו ארוכות כמו שמצינו אצל רבי יוחנן בבבלי פ' הגוזל:

עמון ומואב. ארץ סיחון שכיבש מעמון ומואב ואותה לא קדשו עולי בבל וזורעין בשביעית ותקנו להן מעשר עני בשביעית כדי שיתפרנסו מהם עניי א"י שאין להם בא"י לקט שכחה ופאה בשביעית:

שהן כשרין. ולא אמרינן דממזרים הן מבנות ישראל שבאו עליהן נכרים:

ועינוי דמיין. כלומר מראיתו ותואר פניו: