פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות א:א:ד
Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 1:1:4 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:4) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →כיוצא בו. דרשינן יבמה יבא עליה לקבוע עליו מצות יבום שתהא קודמת למצות חליצה:
לפי שמתחל' היתה בכלל היתר כו' יכול תחזור להיתירה הראשון. שיהא רשות בידו רצה לכנוס כונס רצה שלא לכנוס אלא לחלוץ דהא ע"כ אגידא בי' ובכדי לא תיפוק:
ת"ל יבמה יבא עליה מצוה עליו לייבם. והיינו דקאמר כיוצא בו כמו דהתם בתרי גווני מישתעי דמעטי' קרא דלא תימא רצה לאכול הוא רצה שלא לאכול ממנה כלום אלא אחר וקמ"ל שצריך המקריב עכ"פ לאכול ממנה מקצת למצוה לומר שמצוה בו יותר מבאחר והכא נמי דלא תימא רצה לייבם רצה לחלוץ שיהא רשות בידו ולהיות שניהן שוין למצוה קמ"ל יבמה יבא עליה מצוה שתהא מצות יבום עליו יותר מן החליצה. וכרבא שם דמפרש הברייתא הכי ואליבא דרבנן דאמרי מצות יבום קודמת. וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות יבום הלכה ב':
ורב הונא מפרש המתניתא דהני תרי גווני דמעטי' קרא לחד מינייהו הכין הוא. וה"ק מצוה לפי שהיתה כו' רצה לוכל חמץ כו' ומשהוקדשה נאסרה לאכול חמץ קרב קומצה יכול תחזור להיתיר' הראשון דרצה לאכול חמץ כו' והאי חמץ לאו דוקא דהא בהדיא כתיב לא תאפה חמץ חלקם דאפי' שירי מנחה של כהנים לא תאפה חמץ אלא רצה לאכול חלוט ברותחין דלאו מצה מעלייתא היא וה"א דאוכל קמ"ל דאע"ג דחלוט מצה הוא לצאת אדם י"ח בפסח כי הדר אפיי' בתנור הכא שנה הכתוב מצות תאכל לעכב לומר דמצה מעלייתא בעינן למצו' ולא חלוט. וכר' יצחק בר אבדימי דמוקי שם לבריית' כאבא שאול דאמ' הכונס כו' וכדמסיק לקמן. וזהו דקאמר כיוצא בו יבמה יבא עליה כו' דביבום גופי' נמי אשכחן תרי גווני לשם מצוה או לשם תואר כו' כמו במנחה דבאכיל' גופא תרי גווני איכא ומעטי' קרא דדוקא לשם מצוה והילכך אמרי' שם לאבא שאול דסבר מצות חליצה קודמת מטעם זה שלא יבא לפגוע בערוה וכסתם מתני' דסוף פ"ק דבכורות דאתיא כוותי' וכן סתמא דמתני' דהכא דקאמר מן החליצה ומן היבום כדאמר בבלי ריש מכילתין וכדעת הר"י ור"ח שם תוס' ד"ה אמר רב: