עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפני משה על תלמוד ירושלמי יבמות

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות א:א:טו

Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 1:1:15 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:15) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text

Open in the reader →

ר' בון שאל לפני ר"ז אלמנה לכ"ג כו'. ולא שמיע ליה האי דרשה דיבמתו ריבה:

וא"ל איפשר כו'. כלומר דהשיבו ג"כ מן הסברא דאפשר דקידושין תופסין בה כדקי"ל קידושין תופסין בחייבי לאוין ואת אומר אינה צריכה חליצה בתמיה דכיון דבדיעבד תפסו בה קידושין אם קידשה זקוקה לו במקצת מיהת מיקרי שלא תצא על כל פנים בלא חליצה. אי נמי יש לומר דרבי בון נמי סבירא ליה להאי דרשא דיבמתו ומוקי לה בשאר חייבי לאוין והכא באלמנה לכהן גדול דוקא קא מבעיא ליה והיינו מן הנישואין דאיכא עשה ולא תעשה אלמנה לא יקח כ"א בתולה מעמיו יקח אשה ולא בעולה ולאו הבא מכלל עשה עשה וקס"ד דהואיל וחמירא אפילו חליצה לא תיבעי וקא פשיט ליה דהואיל וקידושין תופסין בה צריכה חליצה ובבבלי שם מסיק דחייבי לאוין מדאורייתא חזו ליבום דאתי עשה דיבום ודוחה הל"ת אלא מדרבנן הוא שאינן מתייבמות דגזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה שכבר קיים העשה ולפ"ז לא מיתוקמא ההיא דרשא דלעיל שם מיבמתו יש לך כו' אלא באלמנה לכ"ג מן הנשואין דמדאורייתא לאו בת יבום היא ורביי' רחמנא לחליצה:

הרי איילונית. דודאי תופסין בה קידושין ובשהכיר בה מיירי ואפ"ה את אומר דאינה צריכה חליצה כדדריש לקמן:

א"ל שאני איילונית דהרי מטעם אחר הוצאתה דגזרת הכתוב הוא דכתיב אשר תלד וגו' וכדדריש לה רב אסי בבלי דף י"ב אבל לא כטעמיה דאיהו ס"ל כערוה ממש היא ואפי' צרתה אסורה בלא הכיר בה ואנן קי"ל דמותרת וכדלקמן סוף הלכה:

עד שאת למד כו'. וכקושיא דרב אחא מדפתי בבלי דף ח' דמאי חזית דאקשת לאחות אשה לאיסורא נקשינהו לאשת אח להיתירא:

למידין ב' איסורין. דהיינו כל העריות במקום יבום שניתוסף עליהן איסור אשת אח מאחות אשה במקום יבום שהיא ב' איסורין:

מאיסור אחד. אשת אח לבד וכחד תירוצא שם:

ור"א בשם ר' בון. אמר טעם אחר דכל דבר שבא מחמת הגורם כגון אשת אח שאחיו גרם לו האיסור ולפיכך כשבטל הגורם שמת אחיו בלא בנים בטל האיסור:

ודבר שאינו בא מחמת הגורם. לחוד דהיינו שאר העריות והן אשת אח אעפ"י שבטל הגורם דאשת אח איסור של העריות נשאר במקומו וכדמסיק:

מה אית לך. במה אתה אומר:

כגון אלו כו'. שמנו במתני':

שלא תאמר בתו. והה"ד כל העריות שאסורות לו עד שלא נשאו לאחיו והוי אמינא דאחר שנשאו לאחיו ומת בלא בנים מותרת להתייבם קמ"ל דשאני הכא דלאו בטל הגורם הוא אצל איסור העריות:

לוי כו'. בבלי דף ט':

אמו אנוסת אביו. שהיא מותרת לאחיו ונופלת לפני בנה לייבום:

ולמה. ומ"ט:

א"ל. בשביל דר"י אוסר באנוסת אביו לקמן ריש פרק י"א ואנן לא תנינן אלא מידי דלית בי' פלוגתא כדלקמן: