פני משה על תלמוד ירושלמי תרומות ד:ד:ז
Penei Moshe on Yerushalmi Terumos 4:4:7 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Terumot 4:4:7) · פני משה על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →על דעתיה דר' יוחנן ניחא. פלוגתא דחזקיה ור' יוחנן לעיל בפרקין בהל"א גבי ניתקן רובו של כרי דקאמר חזקיה טבל בטל ברוב וכדפרישית שם דטבל כה"ג שנשאר בכרי בטל ברוב המתוקן ור' יוחנן ס"ל דאף טבל הנשאר בכרי אינו בטל ברוב וכדקאמר הטעם דמכיון שנתן דעתו להפריש התרומה נסתיימה כל חטה וחטה במקומה כלומר כאילו הוא מצוין במקומו לפי מה שהפריש ומה שנתקן נתקן ומה שלא נתקן נשאר טבל ואינו מתבטל והשתא מפלוגתייהו דהתם שמעינן הכא דאיפכא הויא לענין דינא דר"א במתני' דלסברא דחזקיה הוי הכא לחומרא ולסברא דר' יוחנן קולא הויא דהא הכא לא שייך ביטול ברוב לכ"ע דאין כאן ניתקן רובו של כרי אלא דלענין מאי הוא הטבל שנשאר כאן הוא דאיכא בינייהו והיינו דקאמר על דעתיה דר' יוחנן ניחא וכדלקמן:
א' מעשרה שבו קדש לשם תרומה והשאר א' מעשרה תרומה וכו'. כלומר דהניחא לר' יוחנן דס"ל מכיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה התרומה במקומה א"כ כאן לסברתו קולא הויא דהרי מכיון שנתן דעתו להפריש ולקרות שם תרומה לא' מעשרה חלה שם תרומה מכל או"א מעשרה שיש בהכרי ואף אם יש בו מאה סאין ויותר ניתקן הכל ממילא מתרומה ואע"פ שלא הפריש כולן דכיון שנתן דעתו להפריש כך כאילו נסתיימה כאו"א במקומה וזהו דקאמר אחד מעשרה קדשה לשם תרומה מה שהפריש בראשונה והשאר אף שעדיין לא הפריש מ"מ א' מעשרה תרומה ולכל עשרה ועשרה שיש בהכרי וממילא השאר והוא מה שניתקן מתרומה טבל טבול למעשרות בלבד הוא דהרי מתרומה גדולה כבר נתקן כל הכרי ונסתיימה כל תרומה ותרומה מכל א' מעשרה שיש בו כדאמרן:
לפום כן צריך מימר יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר אבל לא למקום אחר. כצ"ל שכך היא נסחת המתני' דהכא וכדמוכרח מענין הקושיא ומדקאמר בהדיא כן אליבא דחזקי' ולבתר הוא דמשני דתני כר' חייא כדלקמן כלומר והשתא לר' יוחנן ניחא הוא דקאמר דיעשה היותר מה שריבה על א' מעשרה לתרומת מעשר על מה שבאותו הכרי שהרי השאר הוא טבול למעשר בלבד ולפי שקרא שם תרומה להיותר שבכרי עצמו ונמצא מדומע הוא עם הטבול למעשר לפיכך יעשנה לתרומת מעשר עליו עצמו ולא על מקום אחר דשם תרומה שקרא על היותר שבאותו כרי צריך שיהיה לתרומת מעשר עליו עצמו ושפיר מצי נמי לעשותה לתרומת מעשר עליו שהרי כבר ניתקן כולו מתרומה גדולה לסברת ר' יוחנן ואין כאן אלא להפריש המעשר והתרומת מעשר:
על דעתיה דחזקיה. אלא לדעתיה דחזקיה דלעיל דלא ס"ל כר' יוחנן מכיון שנתן דעתו להפריש כאילו נסתיימה כולה במקומה דהא מהאי טעמא פליג אדר' יוחנן וס"ל התם דהטבל בטל ברוב וא"כ כאן דלא שייך ביטול ברוב ממילא לחומרא הוא לדידיה דאין כל הכרי נתקן מתרומה גדולה אלא אותו אחד מעשרה שהפריש בראשונה בלבד הוא דהויא תרומה וזהו דקאמר דלדידיה קשיא הכא:
א' מעשרה שבו קידשה לשם תרומה. כלומר הא אין כאן שקדשה לשם תרומה אלא א' מעשרה שכבר הפריש:
והשאר א' מעשרה תרומה. בתמיה הא והשאר טבל טבול לכל הוא וזהו כדאמרן דלסברת חזקיה לא מצית אמרת דהשאר מהכרי כאו"א מעשרה שבכרי הויא תרומה דהא לדידיה לא חלה שם תרומה כ"א על א' מעשרה הראשונים שהפריש וממילא השאר טבל גמור הוא וטבול לכל ואף לתרומה גדולה צריך הוא לתקן את כל השאר והשתא קשיא ותנינן בהא דיעשנה תרומת מעשר על אותו הכרי עצמו בתמיה הא יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר מיבעי ליה שהרי על אותו השאר שבכרי עצמו אי אפשר לעשותה לתרומת מעשר מפני שטבול הוא לכל וגם לתרומה גדולה והאיך יפריש המעשר ויקרא שם לתרומת מעשר קודם שמתקן כל הכרי מתרומה גדולה דהא לכתחילה צריך להפריש כסדרן תרומה גדולה ומעשר ותרומת מעשר ועל מקום אחר מה שכבר ניתקן מתרומה גדולה הוא דיכול לעשותה לתרומת מעשר ולא על אותו השאר שבכרי עצמו:
סבר חזקיה. כלומר דאי משום הא לא קשיא דבאמת חזקיה לא שנה במתני' אלא כדתני רבי חייא יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר בדוקא ולא על השאר שבכרי עצמו: