פני משה על תלמוד ירושלמי תרומות יא:ה:ה
Penei Moshe on Yerushalmi Terumos 11:5:5 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Terumot 11:5:5) · פני משה על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →תני. בתוספתא פ"י ומייתי להא משום דמדקדק נמי מהאי ברייתא כדלקמן:
ישראל וכהן שהיו שותפין וכו'. ובתוספתא גריס ישראל שהיה יושב בחנות של כהן ה"ז ממלא לו את הנר שמן שריפה ועולה לעלייה ויורד לחנות לעשות צרכיו של כהן ולא לעשות צרכיו של ישראל אם היה שותף עמו בחנות ה"ז מותר:
כהן שבא לישראל וכו'. סיפא דהתוספתא והש"ס קיצר בהעתקה וה"ג שם וכן כהן שהיה מיסב בתוך ביתו של ישראל ה"ז מדליק לו את הנר שמן שריפה אע"פ שעמד הכהן והלך לו אין מחייבין אותו לכבותו עד שיתכבה מאליו:
אעפ"כ זכייה. מסקנת דיוקא דלעיל היא דהא אעפ"כ צריך זכייה ומי זיכה להישראל שיהנה מן הנר שמן שריפה א"ל הכא נמי מיירי במזכה לו הכהן ע"י אחר. תני בת ישראל שנכנסה לעשות צרכיו של כהן וכו'. זה אגב שיטפא דלעיל הוא ומייתי לה לקמן. ובתוספתא גריס הכי בתר האי בבא דלעיל. ישראל שנכנס לתוך ביתו של כהן להדליק לו את הנר ומבקש לילך טובל לו פתילה בשמן שריפה וכן בת ישראל שנכנסה אצל בת כהן ומבקשת לילך טובלת לה פתילה בשמן שריפה. והאי סיפא דהתוספתא מייתי לה לעיל בפ"ד דשביעית בהלכה ב' על הא דקאמר התם טייב בשביעית בזה"ז מהו אם אסור לזורעה וסבר ר' ירמיה מימר שרי ומותיב ר' תזקיה לר' ירמיה וכי איזה ב"ד עמד וביטל להגזירה שגזרו דאסור לזורעה הלא אין הב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין והיכן בטלו גזירה זו וקאמר התם עלה חייליה דר' חזקיה מן הדא בת ישראל שבאת להדליק מן הכהנת טובלת את הפתילה שמן שריפה ומדלקת ר' הונא בשם דבי ר' ינאי שעת משלחת הזאבים היתה כלומר מה שהתירו מפני הסכנה התירו שהיתה שעת משלחת הזאבים ושלא תכשל בהם באישון לילה התירו שתוכל לטבול את הפתילה בשמן שריפה כדי להדליק ולהאיר לה בהליכתה ולא עמד ב"ד וביטל שאע"פ שלא היה זה אלא לפי שעה נשארה התקנה כמו ושהיתה ולא בטלוה אח"כ ולאסור השתא כמה דתימר תמן לא עמד ב"ד וביטל ואע"ג דלקולא היא אף הכא נמי גבי טייב בשביעית לא עמד בית דין וביטל הגזירה וכל שכן הוא הכא דלחומרא היא ואיידי דקאמר התם הכי על הא דמייתי סייעתא מהאי תוספתא דבת ישראל גריס הכא נמי לכולה כדרך הש"ס הזה: