פני משה על תלמוד ירושלמי תרומות יא:ג:ג

זיתים של תרומה טהורה וכו'. תוספתא היא בפ"ט טמאין לא ייעשו דמאחר שנטמאו לא ישנה אותן לעשות מהן שמן וענבים שהפרישן לתרומה לעולם לא ישנה אותן לפי שכבר קרא שם תרומה על הענבים עצמן דברי ר"מ ששנה כך לדברי הכל:

ר' יעקב אמר משמו. דלא כך שנה אלא במחלוקת הוא ששנה להזיתים דלא נחלקו וכו' שייעשו דמכיון דטהורין הן ראוי השמן לכל דבר ועל מה נחלקו על הטמאין שר"א אומר לא ייעשו לפי שכבר נטמאו ויתן אותן להכהן כך א"נ אפי' הן ביד כהן לא ישנה אותן מאחר שכבר נטמאו ור' יהושע אומר ייעשו שהרי השמן ראוי להדלקה:

וענבים לדברי הכל טהורות ייעשו. שהיין היוצא מהן ראוי לשתייה וטמאות לא ייעשו שאין היין היוצא מהן ראוי אלא לזילוף ומכיון שהוא דבר מועט לא ישנה אותם בשביל כך:

א"ר יודן וכו'. ר' יהודה פליג אדר' יעקב בענבים דלדידיה הכל מודים שבין טהורות ובין טמאות ייעשו. ולפי גי' זו אין טעם לדברי ר' יהודה בענבים אליבא דכ"ע ולקמן מפרש לה והא דגריס לקמן א"ר יוחנן ט"ס הוא דאין כאן אלא תנאי דפליגי אליבא דר"א ור' יהושע. וה"ג לדברי ר' יהודה בתוספתא ר' יהודה אומר מודה ר' יהושע לר"א בזיתים טהורין ובענבים טהורות שייעשו על מה נחלקו על הטמאין שר"א אומר לא ייעשו ור"י אומר ייעשו אמר רבי לא נחלקו ר"א ור"י על זיתים טהורין שייעשו ועל ענבים טמאין שלא ייעשו על מה נחלקו על זיתים טמאין יעל ענבים טהורות שר"א אומר לא ייעשו ור' יהושע אומר ייעשו. וזה מתבאר למאי דפרישית לעיל:

כל עמא רביין על דר"מ בענבים טהורות שייעשו. לכולהו הני תנאי מודין הכל בטהרות שייעשו וכדפרישית שהיין ראוי הוא לשתייה ורבו על ר"מ ומ"ט דר"מ דאמר אף ענבים טהורות לא ייעשו:

חשובות הן לאוכל יותר מן המשקה. ומכיון שכבר הענבים תרומה הן לא ישנה אותן מאוכל למשקה:

כ"ע רבו על דר' יהודה בענבים טמאות שלא ייעשו וכו'. זהו לפי ענין הגי' דהכא לעיל דר' יהודה אומר אפי' ענבים טמאות ייעשו ומ"ט למה הן ראויין וקאמר דראויין הן בשביל ליהנות מן החרצנים והזגין וכגון להסקה לאחר שנתייבשו:

זיתים טמאים רבי ור"מ חד. בחדא שיטתא קיימי ואליבא דר"א דר"מ קאמר בפשיטות דלא ייעשו ולרבי אליבא דר"א לא ייעשו:

ר' יעקב ור' יודה חדא. דלתרוייהו פליגי בהו ר"א ור' יהושע בזיתים טמאים ולר' יהושע ייעשו והשתא היך עבדין עובדא: