פני משה על תלמוד ירושלמי תענית ד:ה:ה

כתיב. בתשעה לחודש וגו' בירמי' ל"ט כתיב בעשתי עשרה שנה וצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר וכ"כ במלכים ב' כ"ה ואת אמר הכין בי"ז בו:

קלקול חשבונות יש כאן. בהכתוב וטעו בח' ימים מוקדם ומביא ראיה כהדא הוא דכתיב ביחזקאל כ"ו ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש וגו' ואותה שנה נחרב הבית כדכתיב להלן שם ל"ג ויהי בשתי עשרה שנה בעשירי בחמישי לחודש לגלותינו בא אלי הפליט מירושלים לאמר הוכתה העיר וזה היה בטבת שלאחר שנת החורבן וכתיב בקרא דלעיל בא' לחודש וגו' בן אדם יען אשר אמרה צור על ירושלים האח מהו האח מה שמחה היה להם בא' לחודש ואיזה אחד לקודש הוא אין תימר אחד באב עדיין לא נשרף הבית ואין תימר באחד באלול שלאחר אב באותה שנה וכי אפשר ביום ובלילה נפק בלדרה הוא המביא הכתבים והשליחות ואתי לצור בימים מועטים הללו והיא רחוקה הרבה מירושלים אלא קלקול חשבונות יש כאן וטעו בחשבון מחמת רוב הצרות שעברו עליהן ולא רצה הכתוב לשנות מכמו שהיו סבורים וכן נמי איכא קלקול חשבון בהכתוב בט' לחודש הובקעה העיר שלא היה זה אלא בי"ז בתמוז:

יעשה זה. היום שאתם סבורים ראש לחשבונות:

נשבה בנך ונתקדש. כמו ונתגדש כלומר שנעשה כמין גדיש וחרבה אמר וכו':

ניחא נתקלקלו לשעבר. מזמן שהובקעה העיר שהיו טרודים בצרות ובמלחמות עד יום היכבשה ונשרפה בעשתי עשרה שנה אלא דלמא להבא בתמיה שלאחר החורבן שכבר עברו מעליהן מפני מה נתקלקלו החשבונות שאתה אומר שזה הפסוק באחד לחודש בעשתי עשרה שנה יען אשר אמרה צור וגו' ג"כ על ידי קלקול החשבון נכתב הלא זה היה אחר כך:

בין כמ"ד וכו' מה ביניהן וכו'. כלו' הרי לד"ה כ"א יום מיום שהובקעה עד יום שחרב היה כדדריש ר' אבינא סימנא מקל שקד וכו' א"כ למ"ד בט' לחודש הובקעה היאך אתה מוצא כ"א יום הללו ואם נאמר דלהאי מאן דאמר לית ליה האי סימנא דמקל שקד ומהדר דכ"ע אית להו האי סימנא ולמ"ד בט' לחודש הובקעה צ"ל דבא' באב חרב הבית ומ"ד וכו' והא הוא דאית ביניהון: