פני משה על תלמוד ירושלמי תענית ד:ג:א

מתני' ביום הראשון. של שבוע קורין בראשית יהי רקיע לפי שאין בפרשת בראשית לבדה ט' פסוקים כדי קריאת כהן לוי וישראל וכן כולם ובששי תוצא הארץ ויכלו לפי שאין בפ' תוצא הארץ אלא ח' פסוקים לפיכך קורין ויכלו:

פרשה גדולה קורין אותה בשנים בפ' בראשית לאחר שקרא הראשון שלשה פסוקים חוזר השני וקורא פסוק השלישי שקרא הראשון ומשלים פ' בראשית והשלישי קורא יהי רקיע:

בשני הראשון קורא יהי רקיע ושנים קוראין יקוו המים וכן כולם:

בשחרית וכו'. הכא מיירי בשאר מעמדות שהיו בא"י חוץ לירושלים שהן היו קוראין במעשה בראשית כמשפטן אפי' ביום שיש בו קרבן מוסף דהא אינהו לא טרידי אבל המעמדות שהיו בירושלים ביום שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין במוסף במעשה בראשית כדתנן לקמן קרבן מוסף אין בו במנחה והשתא קרבן מוסף דחי מעמד דמנחה דלאו דידיה הוא מעמד דידיה לא כל שכן:

בשחרית ובמוסף וכו'. ה"ק בשחרית ובמוסף הוא דמביאין ס"ת וקורין פרשה גדולה בשני' וקטנה ביחיד אבל במנחה אין מביאין ספר תורה מפני טורח התענית אלא נכנסין וקורין ע"פ כקורין את שמע:

ערב שבת במנחה לא היו נכנסין. לבה"כ ולא היו קורין כלל מפני כבוד השבת שהיו טרודין לתקן צרכי השבת:

מתני' כל יום שיש בו הלל. כגון ימי חנוכה שיש בהן הלל ואין בהם מוסף אותן שהיו במעמד לא' היו קורין שום פרשה בשחרית לפי שלא היה להם פנאי לעשות המעמד והלל דוחה אותו:

קרבן מוסף אין בו נעילה. ראש חדש שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין שום פרשה בנעילה בירושלים וכל שכן שלא היו קורין פרשה במוסף עצמו ולא במנחה שהיא קודם לפי שהיו טרודין במוסף שיש בו להקריב יותר מתמיד שהוא אחד:

וקרבן עצים אין בו מנחה. כלומר יום שיש בו קרבן עצים כבמתני' דלקמן ואין בו קרבן מוסף דוחה מעמד של מנחה אבל לא של נעילה דברי ר' עקיבא:

אמר לו בן עזאי כך היה ר' יהושע שונה קרבן מוסף דוחה מעמד דמנחה וקרבן עצים דוחה אף מעמד דנעילה וכ"ש שדוחה מעמד דמנחה שקרבן עצים היה קרב קודם תמיד של בין הערבים ואם דוחה מעמד של נעילה כ"ש שדוחה של מנחה הסמוך לו:

חזר ר"ע להיות שונה כדברי בן עזאי. ומשום דקרבן מוסף מדברי תורה הוא ודין הוא שלא ידחה אלא מעמד דמנחה דליכא למיחש דלמא מידחי קרבן דדברי תורה לא בעי חיזוק אבל קרבן עצים אע"פ שתקנת נביאים היא כדברי סופרים דמי ובעי חיזוק ודין הוא דלידחי מעמד דמנחה ודנעילה כי היכי דלא לידחי לקרבן עצים: