פני משה על תלמוד ירושלמי תענית ד:א:טז

הפטר את העם. ותשתוק מלתרגם:

לר' זינין החזן. חזן הכנסת שהיא ממונה על צרכי הצבור ואמרו לו אמור שיתחיל ויאמר מה דאמרו אחריו מקרא הזה כי על מי וגו' ועל שם שהי' מצער אותו כמה פעמים:

כמה ספסלים היו שם. שבו ביום הוסיפו לפי שכלם היו באים לבית המדרש לשמוע וללמוד שכל הלכות הספיקות נשנו בו ביום:

כהיא דתנינן תמן. בריש זבחים אמר בן עזאי וכו':

תמן תנינן. בפ"ה דכתובות זה מדרש וכו':

מן אלין את חיי. מאלו אתה מפרנס עצמך א"ל ועד עכשיו לא ידעת מצערן של חכמים בפרנסתם:

נענתי לך. בדברי' ומחול לי ונתפייס ר' יהושע:

חד קצר. כובס אחד להודיע שנתפייסו עם ר"ג ויחזור לנשיאותו ואית דאמרין ר"ע בעצמו הוא שהלך להודיע לבית המדרש:

מי שהוא מזה בן מזה יזה. כלומר מי שהוא רגיל לחזות באפר פרה וכמוהו אביו כן ודרך משל הוא וכלומר מי שרגיל בחשיבות ונשיאות וירשה מאביו הוא ינהג הנשיאות:

מי שאינו וכו'. בלשון תמיה הוא וכי אחר שאינו רגיל בכך לא הוא ולא אביו יאמר לזה הרגיל מימיך מימי מערה ואפרך אפר מקלה ופסולין להזאה הן זה ודאי לא וכך הוא הדבר הזה:

אמר להן. ר"א בן עזריה נתרציתם וכו' ואע"פ כן לא הורידו לר"א בן עזריה מגדולתו לגמרי אלא מינו אותו אב"ד ורבן גמליאל חזר לנשיאותו: