פני משה על תלמוד ירושלמי סוכה ד:ז:ג

הוון בני הישיבה בעיי מימר הא דקתני המים והיין המגולין פסולין מעל המזבח היינו לכתחלה הא אם עבר והביא כבר תנא ליה ר' יהושע דרומייא לפני ר' יונה ודייק ליה לישנא דקתני פסולין מע"ג המזבח ופסולין אפי' דיעבד משמע:

מדבר שהוא מותר לישראל. לאפוקי מגולין שאינו מותר להדיוט משום סכנתא והלכך פסולין נמי לגבוה:

עד כדון. לא שמענו אלא מים דממשקה ישראל כתיב דבר שהוא משקה לכל אדם מישראל:

יין מנין אמר ר' שובתיי. מהכא דכתיב גבי יין החדלתי את תירושי המשמח אלהים והאנשים המשמח אנשים הוא שכשר לגבוה לאפוקי המגולין:

הדרן עלך לולב וערבה