פני משה על תלמוד ירושלמי סוכה ד:ו:ו

הוון. בני הישיבה:

בעיין מימר. לפרש להא דקתני במתני' אחד מעובה ואחד דק שהמעובה של מים והמידק ממנו הוא של יין וכדר' יונה וכו' דאמר נקב שאינו מוציא מים הוא מוציא יין שהיין נפלט ויוצא דרך נקב קטן ודק ושאינו מוציא יין וכו' שהשמן מתלכלך ממהר להיות נפלט יותר מהיין וכן הדבש אף על פי שהוא עב מהשמן נפלט ביותר דרך סדק דק:

ואפילו תימר חילופין וכו'. ודחי לה להא דהוון בעיא מימר דאפילו תימא בחילוף הוא שהמעובה הוא של יין והדק הוא של מים וכר' יהודה הוא דקאמר בלוג היה מנסך וכו' ונסכי המים ממועטין הן מניסוך היין שהוא שלשה לוגין לכל הפחות ולפיכך היה צריך להיות מעובה ביותר משל מים:

הקדימן. לניסוך המים לזבח התמיד של שחר מהו וכן אם ניסכן בלילה או אם לא ניסך היום מהו שינסך למחר:

ונסכיה אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין. וביין אם הקדימו לזבח כשר או אם לא ניסך אלא בלילה כשר הדא אמרה שגם בניסיך המים כשר לא ניסך היום לא ינסך למחר כמו בניסוך היין של קרבן ציבור על שם עבר יום עבר קרבנו של ציבור: