פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ט:ה:י

מקום גיסתה. מקום שעורפין אותה ולשון גיסטרא הוא ובתוספתא גריס גיתתה כמו פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה:

ותפיסתה. תפיסת מקום שסביבות מקום עריפה הרי אלו אסורין מלעבוד ולזרוע:

ארבע אמות. ובתוספתא גריס לת"ק ארבעים אמות:

ר' שמוחל כו'. שאל דנימא אשר לא יעבד בו כלל שהוא כולל כל העבודות:

אין בכלל אלא מה שבפרט. ונימא זריעה אין מידי אחרינא לא:

אילו הוה כתיב כו'. בתרווייהו אשר דהוי משמע לשעבר בשניהן יאות הוי דרשינן ליה בכלל ופרט:

לית כתיב כו'. אין כתיב כאן אשר אלא בלא יעבד ולא יזרע להבא משמע והיכא דאין משמעות כלל ופרט שוין לא דרשינן בכלל ופרט:

כי הא דאמר ר"ז. לעיל גבי אשר לא עבד בה:

אלא ריבויין. כלומר דדרשינן לה בריבוי ומיעוט והמיעוט לא ממעט אלא מקצת מהריבוי והיינו עבודה שאינה בגופה של קרקע כמדת ריבה ומיעט וריבה הכל: